כמה רשתות חברתיות עוד אפשר להמציא? בשנים האחרונות נדמה שאחת לשבוע אנחנו שומעים על רשת חברתית חדשה שהולכת לכבוש את העולם בסערה. סטארט-אפיסטים שאפתניים מבטיחים לעולם שהרעיון שלהם הוא הדבר הבא ומשיקים אותו ברעש וצלצולים, רק כדי להבין תוך כמה חודשים שבמציאות הדיגיטלית הרוויה של היום, רוב הרעיונות יאבדו במצולות ורק בודדים ישרדו. וכעת, אנחנו עדים לאחד הרעיונות האלה שעל פי כל הסימנים הולך לשרוד, ובגדול. אני מדברת על מיוזיקלי (Musical.ly), אפליקציה שהיא גם רשת חברתית, בה ניתן ליצור ולשתף סרטונים מוזיקליים. ובדומה לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט, גם מיוזיקלי הופכת בימים אלה לזירת שיווק של מותגים. פוסט זה יספר את הסיפור של מיוזיקלי, יסביר כיצד משתמשים בה, וייתן טיפים לשיווק באמצעותה.

מיוזיקלי  הגיעה לעולם לפני קצת יותר משנתיים, באוגוסט 2014, אך את הפריצה האמיתית שלה היא עושה בחודשים האחרונים. החברה שיצרה את מיוזיקלי, המבוססת בשנגחאי ובסן פרנסיסקו, התכוונה בכלל לעשות את הכסף הגדול מאפליקציה ליצירת סרטונים לימודיים – טוטוריאלס קצרים של כמה דקות על כל נושא שאנשים רוצים ללמוד, החל מאלגברה וכלה בקפה. אך כבר ביום בו האפליקציה הזו שוחררה לשוק, הבין המנכ"ל אלכס ז'ו (Alex Zhu) שהיא לעולם לא תצליח, והוא וצוותו התחילו לחפש בקדחתנות את הרעיון הבא.

במהלך נסיעה ברכבת באזור מאונטיין ויו (העיר הקליפורנית בה ממוקם המטה של גוגל) ראה ז'ו חבורה של טינאייג'רים שרים לצלילי השירים האהובים עליהם, בעודם מצלמים סלפיז או סרטונים, ומשתפים את התוצאות עם חבריהם. עם 8 האחוזים שנותרו מהמימון לאפליקציה המקורית, ז'ו וצוותו החליטו ליצור אפליקציה שמשלבת מוזיקה, וידאו ורשת חברתית. היום, מיוזקלי מוערכת ב-500 מיליון דולר ומצליחה לגייס עשרות מיליונים ויותר כדי להמשיך ולצמוח. המשקיעים מאמינים בה, וכנראה שיש להם סיבה טובה.

אז מה בעצם עושים עם מיוזיקלי?

ככה זה עובד: המשתמשים בוחרים שיר שהם אוהבים מתוך תפריט של שירים מוכרים, מצלמים סרטון של עצמם עושים ליפ-סינק לצליליו (ורוקדים או משתטים תוך כדי), ומשתפים אותו לעוקבים שלהם. הסרטונים הם באורך קבוע – 15 שניות – והמשתמש שמצלם את עצמו יכול לבחור את הקטע בשיר אותו הוא רוצה "לשיר".

את הסרטון ניתן לצלם במספר מצבים: נורמלי (norm), אטי (slow – המוזיקה מואצת), מהיר (fast – המוזיקה מואטת), צילום הרבה פריימים בזמן קצר (time lapse) ועוד, ולהחליף ביניהם במהלך ההקלטה, אך התוצאה הסופית תהיה במהירות הרגילה: מטרת המהירויות השונות היא ליצור אפקטים מגניבים לסרטון. את הצילום ניתן לבצע במצלמה רגילה או במצלמה קדמית (שמצלמת אתכם סלפי סטייל), וגם ביניהן ניתן להחליף במהלך הסרטון.

הנה דוגמא של סרטון שיצר במיוזיקלי ג'ייקוב סרטוריוס בן ה-14, אחד הכוכבים הגדולים שצמחו באפליקציה:

לאחר סיום ההקלטה, ניתן לערוך את הסרטון במגוון דרכים (להוסיף לו פילטרים, לכוונן בהירות או חדות, לחתוך אותו ועוד), להוסיף לו כיתוב (בו ניתן לכלול גם האשטאג רלוונטי) ואז להחליט אם לשמור אותו כסרטון פרטי הזמין רק לכם, או לשתף אותו עם כל עוקביכם. לאפליקציה יש פיצ'רים נוספים כמו הקלטת דואט עם משתמשים אחרים, החלפת שיר הרקע של הסרטון ועוד. אם רק התחלתם להשתמש באפליקציה ואתם מרגישים מבולבלים משפע האפשרויות, המדריך של WikiHow למיוזיקלי מאד מומלץ: הוא מסביר הכל, שלב אחר שלב.

בסרטון ההדרכה הזה, שניתן למצוא רבים כמותו ביוטיוב, המשתמשת ברוקלין ג'ייד מדגימה כיצד היא מצלמת סרטון מיוזיקלי:

בדומה לפייסבוק ולאינסטגרם, המשתמשים במיוזיקלי יכולים לצבור עוקבים ולעקוב אחרי אחרים, לתת לבבות לסרטונים ולכתוב תגובות. משתמשי מיוזיקלי (שזכו לשם Musers) שמקבלים את מספר הלבבות הגבוה ביותר תוך 24 שעות, מופיעים במצעד המשתמשים הפופולריים ביותר (Top Musers), שמתעדכן מדי יום:

בנוסף, יש מצעד להיטים (Popular Now), שמציג את הביצועים הפופולריים ביותר באפליקציה; וניתן לבצע בה חיפוש לפי משתמשים, האשטאגים, והסרטונים הפופולריים האחרונים:

בתמונה למטה מופיע מסך האפליקציה, כפי שהוא נראה כאשר צופים בסרטון של מישהו אחר. לחיצה על העיגול הקטן עם הפרצוף מובילה אתכם לעמוד של המיוזר שבו ניתן ללחוץ על "Follow" כדי לעקוב אחריו, עם סימן הלב ניתן "לאהוב" את הסרטון, עם סימן התגובה ניתן להגיב, שלוש הנקודות פותחות אופציות נוספות (לשאול שאלה, לדווח על הסרטון, לשתף אותו ברשתות חברתיות אחרות ועוד), ועל התקליט המסתובב ניתן ללחוץ כדי לרכוש את השיר המקורי:

133 מיליון משתמשים ועוד היד נטויה

עד כה מיוזיקלי נשמעת כמו שילוב של הרבה אפליקציות אחרות שאנחנו כבר מכירים. זה לא מפריע לה לצבור בשקט-בשקט עוד מכורים, ולהתחיל לקרוץ למפרסמים. בעוד שקהל היעד העיקרי שלה הוא בני 13-24 (64 אחוזים ממשתמשיה בארה"ב הם בטווח גילאים זה; ו-75 אחוזים מהמשתמשים הן משתמשות), בתקופה האחרונה בסיס המשתמשים מתחיל להתרחב ולכלול גם גילאים מבוגרים יותר (מישהו אמר סנאפצ'ט?).

גם מוזיקאים ידועים שמים לב למיוזיקלי ומתחילים להשתמש בה, במטרה לקדם את המוזיקה שלהם ולהשיק אלבומים: כבר ניתן למצוא שם, לדוגמא, את סלינה גומז, ג'ייסון דרולו ומייגן טריינור. ובינתיים, גם השימוש העיקרי בה – יצירת סרטוני ליפ-סינק בשביל הכיף – הולך ומשנה צורה ככל שיותר אנשים מתחילים להשתמש בה ליצירת קומדיה מקורית, סרטוני אופנה ועוד. לדברי קווין פרגוסון, מנהל מכירות ופיתוח עסקי במיוזיקלי, החברה מתחילה לכלול את סוגי התוכן החדשים האלה בחזון שלה להרחבת האפליקציה.

הפופולריות של מיוזיקלי כבר ניתנת לכימות: בספטמבר מגזין Vice דיווח על למעלה מ-120 מיליון משתמשים באפליקציה בכל העולם, ובאוקטובר מגזין Billboard כבר דיווח על 133.5 מיליון. משתמשיה מבלים בה 13 דקות בממוצע מדי יום ויוצרים ביום כ-11 מיליון סרטונים. בנוסף, היא מככבת כבר תקופה בראש רשימת האפליקציות להורדה בחנויות האפליקציות השונות. בקיץ האחרון הושק במיוזיקלי פיצ'ר שידור בלייב, Live.ly. הוא מהווה אפליקציה בפני עצמה ונראה שמטרתו היא להתחרות באופציות הלייב של פייסטבוק, טוויטר ויוטיוב.

קוקה קולה כבר עשתה קמפיין שיווקי במיוזיקלי. ואתם?

עם נתונים מרשימים כאלה, לא מפליא שמיוזיקלי מתחילה ללכת בדרכן של כל הרשתות החברתיות המצליחות, והופכת בהדרגה גם לפלטפורמה שיווקית (זוכרים את הפוסט שלנו על סנאפצ'ט למען החיות?). גם במיוזיקלי ניתן לעשות שיווק מבוסס תוכן, ולעשות אותו מצוין.

ביוני האחרון, קוקה קולה שיתפה פעולה עם מיוזקלי בקמפיין "Share a Coke, Share a Song". כדי להיכנס להגרלה בה יוכלו לזכות בצ'ט וידאו עם הזמר ג'ייסון דרולו באפליקציית FaceTime, משתמשי מיוזיקלי התבקשו לשתף סרטונים של עצמם חולקים קולה ושיר עם חברים או בני משפחה ולצרף להם את ההאשטאג ShareACoke#: יותר מ-900 אלף סרטונים הוגשו להגרלה.

בסרטון המיוזיקלי הזה (שהוא למעשה מודעה ממומנת), המיוזרית המובילה Baby Ariel מדגימה לעוקביה איך להשתתף בתחרות:

תוכנית הטלוויזיה Good Morning America השיקה גם היא תחרות דומה בקיץ, בה הגרילה מפגש עם הזמרת הפופולרית דמי לובאטו במופע הקיץ של התוכנית, וכרטיסים להופעה שלה. התחרות זכתה ליותר מ-12.5 מיליון לייקים (סליחה – לבבות) באפליקציה, ו-244 אלף משתמשים הגישו אליה סרטונים.

אריאנה גרנדה, עוד אחת מהאמנים המצליחים שכבר נמצאים באפליקציה, עשתה במאי האחרון קמפיין לסינגל שלה "Into You", אשר קיבל 150,000 סרטוני מעריצים כבר ביום הראשון להשקתו. סרטון היוטיוב הבא מרכז כמה מהסרטונים המוצלחים יותר:

ג'וש אלמן (Josh Elman), שותף בקרן הון הסיכון Greylock Partners, אחת המשקיעות במיוזיקלי, צופה שמודל ההכנסות של האפליקציה יהיה שילוב של קמפיינים ממומנים של מותגים, פרסומות וידאו (בדומה לפרסומות המופיעות לפני הסרטונים ביוטיוב) ומתנות וירטואליות. לדבריו, מיוזיקלי עשויה להיות ה-MTV הבאה: עוד סיבה למותגים שעדיין לא נמצאים במיוזיקלי – להתחיל לחשוב כיצד הם יכולים לשווק בה.

יש מי ששואלים עד כמה כדאי לפרסם במיוזיקלי, בהינתן העובדה שהקהל שלה הוא בעיקר טינאייג'רים. אבל גם לגבי סנאפצ'ט שאלו בעבר שאלות דומות – והיום קשה לערער על הכוח השיווקי שלה. פרגוסון לא מודאג: לדבריו, לטינאייג'רים יש גישה לכרטיסי אשראי, בין אם מדובר בכרטיסים שלהם או באלה של הוריהם.

ועכשיו לתכל'ס: טיפים לשיווק במיוזיקלי

הדוגמאות שסקרתי לעיל מתייחסות למותגים גדולים ומשפיעים, שיש להם מספיק חשיפה גם בלי מיוזיקלי. אבל איך יכול העסק הקטן, שמעוניין להגיע לקהל יעד של צעירים מעודכנים, לנצל את מיוזיקלי לצרכיו? הנה כמה רעיונות שליקטתי מהרשת.

1. צלמו שידור חי שמציג את המוצר שלכם או את הוויי העסק

ניתן להשתמש ב-Live.ly (אופציית הלייב סטרימינג של מיוזיקלי) באופן בו הרבה עסקים משתמשים היום באותה אופציה של פייסבוק: סוג של מבזק חדשות או עדכון חם, עליו מודיעים מראש ("היום בשעה 18:00 אתם מוזמנים לצפות בשידור החי שלנו…"), או להפך – "פורצים לשידור" בהפתעה. בשידור החי נותנים מידע אקסקלוסיבי ולוהט מהתנור על המוצר, על המותג או על האנשים שעומדים מאחוריו. השידורים החיים האלה פופולריים מאד בקרב גולשים שסובלים ממחלת האינטרנט הידועה לשמצה, FOMO. כדי שהשידור החי שלכם יהיה אפקטיבי, כדאי שתהיו כבר מבוססים במיוזיקלי במידה מסוימת, ושיהיו לכם עוקבים שהם לקוחות קיימים או פוטנציאליים.

דוגמאות לסרטוני לייב שאפשר לשדר:

• השקת מוצר חדש: הצגת הפיצ'רים של המוצר ואופן השימוש בו
• הצגת רגע ביום שלכם: סרטון מאחורי הקלעים של העסק שמייצג את ההווי המשרדי באופן משעשע ומגניב, או מראה באופן אגבי כיצד אתם (או לקוחות שלכם) משתמשים במוצר כחלק מהשגרה היום-יומית
• סרטון לייב של משפיען שאתם משתפים אתו פעולה: עוד מעט נגיע לדרך בה אתם יכולים לשתף פעולה עם משפיענים במיוזיקלי, אבל אם כבר יש לכם כזה בקנה, הוא בעצם יכול לצלם סרטון עבורכם בו הוא מציג את המוצר

2. השתתפו בתחרות או ב-Challenge

מיוזיקלי נוהגת להכריז על תחרויות ואתגרים משעשעים חדשות לבקרים, במסגרתם המיוזרים מתבקשים ליצור סרטונים בנושא מסוים או טרנד כלשהו, כאשר המוצלחים מביניהם זוכים להיות מוצגים במסגרת הסרטונים המומלצים (featured) שמופיעים בדף הבית של האפליקציה. אתם יכולים לקפוץ על הגל וליצור סרטון לתחרות בשאיפה שיוצג במומלצים ויהפוך לוויראלי. חשבו על ה-Mannequin Challenge של החודשים האחרונים, במסגרתו לא רק אנשים פרטיים, אלא גם חברות וארגונים יצרו סרטונים והעלו אותם לעמודי הפייסבוק, האינסטגרם והטוויטר שלהם. אלה מהם שהיו מוצלחים במיוחד, התפשטו ברחבי הרשת ואף זכו להיות מסוקרים בתקשורת.

בימים אלה, למשל, מיוזיקלי משיקה קטגוריה חדשה – קומדיה – וכדי לקדם אותה היא עורכת תחרות בה היא מבקשת מאנשים להעלות סרטוני קומדיה מקוריים:

3. שתפו פעולה עם משפיענים (influencers)

על אף שמיוזיקלי היא רשת חברתית חדשה יחסית, בשנתיים שהיא קיימת היא כבר הולידה כמה כוכבים (ביניהם בייבי אריאל וג'ייקוב סרטוריוס שהוזכרו לעיל), אחריהם עוקבים מיליוני אנשים. בבוא הזמן, כוכבים בסדר גודל כזה זוכים למגוון הצעות לשיתופי פעולה ממותגים שמזהים את הפוטנציאל שלהם לשווק לקהלי היעד הרלוונטיים. כך למשל, בייבי אריאל עשתה במרץ 2016 שיתוף פעולה עם רשת האופנה האמריקאית Nordstrom במסגרתו העלתה סרטון שלה מחפשת שמלות נשף באתר האינטרנט של הרשת. הסרטון שותף בערוץ היוטיוב שלה, אחריו עוקבים מעריציה ממיוזיקלי כמו גם קהל היוטיוב הרלוונטי.

בישראל אנחנו רחוקים מהמספרים האלה, כמובן; מצד שני, במדינה קטנה כמו שלנו הרף לטייטל "משפיען" נמוך יותר. נכון לעכשיו, כוכבי המיוזיקלי הישראליים הם Anna Zak (שלה 11.1 מיליון עוקבים), CrazyShani (עם 93.5 אלף עוקבים), Morel Chekoral  (עם 79.2 אלף עוקבים) ועוד כ-15 נערות ונערים שלכל אחד מהם עשרות אלפי עוקבים. אך אם המוצר שלכם רלוונטי גם לשוק הבינלאומי, אין מניעה לשתף פעולה גם עם מיוזרים מחו"ל.

איך תוכלו ליצור פעולה עם משפיעני מיוזיקלי כדי שיעזרו לכם לקדם את המותג שלכם? רובם מציגים את כתובת המייל שלהם בפרופיל, כך שאפשר פשוט לכתוב להם. לחלופין אפשר להגיב להם על הסרטון, או לשלוח להם הודעה דרך אחת הרשתות החברתיות האחרות שהם נמצאים בהן.

4. צרו תוכן ייחודי ואטרקטיבי

ולבסוף, הדרך הקשה אך ככל הנראה המתגמלת מכולם היא ליצור באופן עקבי תוכן ייחודי, מעניין, חדשני וכזה שלא ייראה כמו פרסומת בוטה אלא שהמותג יוצג בו באופן כמעט אגבי. מה שעובד עבור בלוגים, קידום אתרים אורגני, ושיווק ברשתות חברתיות אחרות, עובד באותה צורה גם במיוזיקלי. אם תקבלו על סרטוני המיוזיקלי שלכם הרבה לבבות והם יזכו לתהודה, הם עשויים להופיע בסרטונים המומלצים וכך להיחשף לקהל גדול יותר. דרך טובה להביא לחשיפה רחבה היא להשתמש בהאשטאגים מובילים (שרלוונטיים למותג שלכם), להצטרף כעוקבים למיוזרים אחרים ולהשתתף בתחרויות ואתגרים, כפי שהוזכר לעיל.

סיכום

אז האם כדאי לכם לשווק את המותג שלכם במיוזקלי? בשורה התחתונה, התשובה היא: למה לא. גם אם כרגע אתם קצת מפקפקים ברעיון, כדאי לכם לכל הפחות להתחיל לחשוב בכיוון ולהשתעשע עם האפליקציה כדי להכיר את כל האפשרויות שהיא מציעה. זה נכון שמיוזיקלי עוד לא תומכת בעברית, ועדיין אין בה שירים בעברית (לא מן הנמנע שהדברים האלה ישתנו: היא כבר תומכת ב-11 שפות, ביניהן יוונית, אינדונזית וקוריאנית), אבל זה לא אמור להפריע לכם: לקהל הישראלי אף פעם לא היתה בעיה עם אפליקציות באנגלית, ולמיוזיקלי יש כבר לא מעט משתמשים בישראל שלהם מספר מכובד של עוקבים.

אתם כבר נמצאים במיוזיקלי? מה אתם חושבים עליה? האם אתם רואים את עצמכם עושים בה פעילות שיווקית בעתיד? ספרו לנו בתגובות!

הפוסט אפליקציית מיוזיקלי (Musical.ly) הופכת לפלטפורמה שיווקית: איך תנצלו את זה לטובתכם? הופיע ראשון באלפיניסט 301

ביג דאטה זו המילה הגדולה של השנים האחרונות, ככל שהנתונים הקטנים הופכים לתובנות גדולות. אחד התחומים הבולטים בהם נעשה שימוש בביג דאטה הוא שיווק: המידע שאנו אוספים באמצעות מדידות וניתוחים שונים של הקהל שלנו ופעולותיו מאפשרים לנו להפיק תובנות על המותג. עם זאת, בדרך כלל הנתונים, הניתוחים והמסקנות שהם מאפשרים נשארים מאחורי הקלעים, מתוך מחשבה שהקהל לא יתעניין בהם. אך לאחרונה, נראה שהלך רוח זה משתנה.

בנובמבר האחרון יצא שירות המוזיקה הפופולרי ספוטיפיי (Spotify) בקמפיין עצום לסיכום שנת 2016 במוזיקה, עם שלטי חוצות שהוצבו במיקומים מרכזיים ב-14 מדינות ברחבי העולם והציגו את הרגלי השמיעה המשעשעים, המעניינים והמוזרים של משתמשיו לאורך השנה. ספוטיפיי עשו זאת על בסיס הנתונים שהם אוספים כגון מספר הפעמים בהם משתמשים האזינו לשירים מסוימים, פופולריות של שירים באזורים גאוגרפיים שונים, רשימות ההשמעה שמשתמשים יצרu ועוד. הקמפיין זכה לתגובות מופתעות ומשועשעות מהאנשים שנחשפו אליו, ולשבחים בתקשורת ובמדיה הדיגיטלית. לא יהיה מופרך להמר שהקמפיין הזה יזכה בפרסים בתחום השיווק והפרסום בשנה הקרובה – או לכל הפחות יהיה מועמד לכאלה.

אז מה היה מיוחד כל כך בקמפיין של ספוטיפיי, ומדוע הוא יצר הד כזה?

יצירת הקמפיין והפצתו

הקמפיין החל ב-28 בנובמבר 2016, עם שלטי חוצות שהוצבו בצמתים מרכזיים, תחנות אוטובוס ותחנות רכבת תחתית בארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.

בניו יורק, למשל, הוצבו השלטים הבאים:

למי שמתקשה לקרוא, השלט השמאלי מאזכר את המחזמר שובר הקופות "המילטון" בברודוויי, שרשימת ההמתנה אליו עומדת על כמה חודשים טובים לפחות:
"Dear person in the Theater District who listened to the Hamilton Soundtrack 5376 times this year, can you get us tickets?"

בצמד שלטים נוסף, יש התייחסות ללהיט "Panda", ולאנשים שמתחילים להאזין לשירי כריסמס כבר בקיץ:

שלט שהוצב בלונדון מאזכר רגע היסטורי שחוותה בריטניה השנה – הברקזיט:

שלט מעניין נוסף שנצפה היה השלט הבא:

בהמשך, שלטים הוצבו ב-10 מדינות נוספות: קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, מקסיקו, ארגנטינה, ברזיל, דנמרק, שוודיה, אינדונזיה והפיליפינים. כפי שניתן לראות חלק מהשלטים כלליים יותר, וחלקם מתייחסים באופן מובהק לטרנדים או לאירועים מקומיים. בנוסף, בחלקם מופיע למטה הכיתוב: ".Thanks, 2016. It's been weird" שהוא למעשה הקו המאחד של הקמפיין, הקורץ אל השנה האחרונה על שלל אירועיה המוזרים והטרגיים מחד, ולפסקול שהרכיב את חיינו בזמן שחווינו אותם מאידך.

את הקמפיין הגה צוות הקריאייטיב של ספוטיפיי בניו יורק, על בסיס נתונים שהתקבלו מצוותי החברה ברחבי העולם; והוא נחשב לקמפיין הגלובלי הגדול ביותר של ספוטיפיי עד כה. חוץ משלטי חוצות, הוא כלל מיילים מותאמים אישית שנשלחו למשתמשים, כמו גם פרסום ממומן ברשתות החברתיות ובאמצעי דיגיטל נוספים. על פי סת' פרבמן, מנהל השיווק של ספוטיפיי, ההשראה לקמפיין הנוכחי היתה הקמפיין שסיכם את שנת 2015, אשר כלל שלטי חוצות שהוצבו באזורים שונים והציגו את הרגלי ההאזנה המקומיים של התושבים לאורך השנה, ובנוסף, כל משתמש יכול היה לצפות באתר ספוטיפיי בסיכום השנה שלו במוזיקה, שנקרא "My Year in Music". לדבריו, הקמפיין הקודם הוביל לרעיון הנוכחי: לשקף את התרבות דרך התנהגות המאזינים.

תוצאות הקמפיין

מטרת הקמפיין הזה היתה בעיקר לחזק את המותג: לשמר את 40 מיליון המשתמשים הקיימים של ספוטיפיי ולמשוך משתמשים חדשים, בעיקר על רקע ההצלחה של Apple Music, אפליקציית המוזיקה של אפל שנפתחה לאחרונה לכולם וכבר אינה מוגבלת למשתמשי אפל. האם זה עבד? נראה שכן. כצפוי, אנשים רבים שראו את שלטי החוצות צילמו אותם והעלו אותם לרשתות החברתיות, וכך תרמו להפצתם – כמו בדוגמא הבאה מטוויטר (שימו לב למספר השיתופים):

אחד השיתופים של הקמפיין, באתר הפופולרי Imgur, גרף למעלה מ-400 אלף צפיות ו-16 אלף הצבעות (up-votes – המקבילה של Imgur ללייקים). בנוסף, הקמפיין זכה לאזכורים באתרים כמו The Next Web, AdWeek, The Verge, The Independent, Mirror Online, NBC, Business Insider ו-Bored Panda, כמו גם באתרים רבים של תעשיית המוזיקה ותעשיית הדיגיטל.

חברת מחקרי השוק YouGov, אשר חוקרת בין היתר נושאים כמו תפיסת מותגים והתנהגות צרכנים, ניתחה את התגובות לקמפיין והגיעה לתוצאות הבאות: בימים שאחרי עליית הקמפיין, מדד המודעות לפרסומות של ספוטיפיי בקרב כל הנשאלים עלה ב-5 נקודות; ומדד שנקרא "חשיפה מפה לאוזן" עלה ב-16(!) נקודות בקרב אנשים מתחת לגיל 35 ומטה, המהווים ככל הנראה את קהל היעד המרכזי של ספוטיפיי. סביב חג המולד נצפתה ירידה קלה, אבל מייד לאחר מכן היתה עלייה נוספת:

YouGov מציינים שבמהלך הקמפיין, ספוטיפיי פרסמו גם מבצע מיוחד לנרשמים לשירות הפרימיום שלהם – מה שגם בוודאי גרם לעלייה במודעות. נתון מעניין נוסף הוא שהפילוח של ספוטיפיי, בפרט לגבי המודעות התלויות בתחנות התחבורה הציבורית, היה מדויק למדי: הנתונים של YouGov מצביעים על כך שקהל האנשים ששוקלים להירשם לספוטיפיי משתייך בסבירות גבוהה יותר לקהל הנוסעים בתחבורה ציבורית (יש בכך היגיון כאשר נזכרים בכך שמדובר בקהל צעיר ואורבני שלא מחזיק ברכב מסיבות כלכליות ו/או מטעמי נוחות וחיסכון בזמן):

סוד ההצלחה של הקמפיין

כיצד ניתן להסביר את הצלחת הקמפיין של ספוטיפיי, שחיבר בין שירות דיגיטלי מודרני (אפליקציית מוזיקה) לצורת שיווק מסורתית למהדרין (שלטי חוצות)? נראה כי מדובר בשילוב של כמה גורמים מרכזיים.

1. שימוש יצירתי בדאטה

כפי שהוזכר לעיל, זו אינה הפעם הראשונה שספוטיפיי משתמשת בנתונים שהיא אוספת על משתמשיה לצרכים שיווקיים. החברה עלתה כאן על משהו: בנתונים היבשים ניתן למצוא תובנות מפתיעות הקשורות לרגש ולהתנהגות של משתמשים ובפריזמה רחבה יותר, לתרבות ולהיסטוריה. המוזיקה לה אנחנו מאזינים והאופן בו אנחנו מאזינים לה (התזמון, התדירות, החזרתיות, ויצירת פלייליסטים לפי נושאים משונים יותר ופחות) נקבעים לרוב לפי אירועים בעולמנו הפנימי והחיצוני. דוגמא מובהקת לכך היא מה שקורה כאשר אמן אהוב הולך לעולמו – לא רק תחנות הרדיו משמיעות שירים לזכרו, גם אנחנו אוהבים להיזכר ומאזינים לשירים שלו באותו היום ובימים שלאחר מכן, גם אם לא האזנו להם כבר זמן רב.

2. רלוונטיות

הסלוגן שנבחר לקמפיין, ".Thanks, 2016. It's been weird" אינו מקרי. לאורך החודשים האחרונים של 2016, אנשים רבים ברחבי העולם הביעו סנטימנט כזה. 2016 היה שנה רוויית טרגדיות – פיגועי טרור קשים מצרפת ועד ארצות הברית, מותם של יותר מדי סלבריטאים אהובים – ואירועים עולמיים מעוררי מחלוקת, כמו הברקזיט בבריטניה ומערכת הבחירות בארצות הברית, שנעה בין המשעשע למזעזע והסתיימה בהלם מוחלט עם בחירתו של דונלד טראמפ. בכל פעם שקרה עוד אירוע כזה, הרשתות החברתיות התמלאו במילים של עצב, כעס, ייאוש ותדהמה, ובעיקר בכמיהה לכך שהשנה תסתיים כבר. ספוטיפיי ביצעה קישור מחוכם בין האירועים שעיצבו את 2016 ובין הפסקול שליווה את משתמשיה לאורך השנה ולא פעם הידהד את האירועים הגלובליים.

היבט נוסף בשלטים שהדגיש את הרלוונטיות שלהם היה התאמת המסרים למיקום הפיזי בו הוצבו: מסר על ברקזיט בלונדון, מסר על המילטון בניו יורק וכן הלאה. האדם ההולך ברחוב או ממתין לרכבת מרים את ראשו ורואה מול עיניו משפט הומוריסטי שמקשר בין המוזיקה שהוא מאזין לה, למקום בו הוא חי ולאירוע שקרוב אליו; וזה מייצר אצלו תחושות של קרבה ואינטימיות עם המותג. גם העיצוב הצבעוני מחד והמינימליסטי מאידך של השלטים (ההולם את השפה הגרפית של ספוטיפיי), הותאם בקפידה לסביבה האורבנית בה הם הוצבו.

3. חוסר מאמץ

בקמפיין הזה ספוטיפיי לא מנסה למכור לנו דבר. היא לא מודיעה על מבצע חדש או פיצ'ר חדש. היא לא מתרברבת במספר המשתמשים. היא לא משווה את עצמה למתחרים. כל מה שהיא עושה זה לספר לנו פרטי טריוויה משעשעים, מוזרים ומעניינים על הדרכים בהן השתמשנו בה השנה, ובמובן מסוים, אפילו מייצרת שיחה. זה בדיוק סוג הפיקנטריה שנעלה בשיחת מסדרון עם קולגה, נצחק עליה עם חברים או נחלוק עם עוקבינו ברשתות החברתיות. ספוטיפיי כבר מוכרת דיה כדי לא להידרש להסביר מה היא עושה – הלוגו למטה מספיק, ועם שאר המודעה אפשר להתפרע.

סיכום

המסר המרכזי שניתן לקחת מהקמפיין של ספוטיפיי הוא שלעתים, לא צריך לחפש הרבה: הרעיון השיווקי המוצלח ביותר טמון בנתונים שכבר יש בידינו. השאלה היא, כמובן, מה עושים איתם. ספוטיפיי השתמשו בהם כדי "לשוחח" עם המשתמשים שלהם ולסכם יחד עמם את השנה. רשת הסופרמרקטים לידל, עליה כתבתי כאן בשנה שעברה, השתמשה במידע שהיה לה לגבי תגובות הקהל למוצרים שלה (הפתעה מהאיכות)  כדי ליצור קמפיין ששיחק על רגש זה – Lidl Surprises. מה אתם יכולים לעשות עם הנתונים שיש ברשותכם?

מה אתם חושבים על הקמפיין של ספוטיפיי? מכירים קמפיינים נוספים שעשו שימוש דומה בדאטה? ספרו לנו בתגובות!

הפוסט שימוש בביג דאטה כאסטרטגיה שיווקית: קמפיין 2016 של Spotify הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר מעריב מבוסס על מותג עיתונאי שקיים שנים רבות המתפקד כמוסד בישראל לצד ענקים אחרים בתחום העיתונות והחדשות כדוגמת "ידיעות אחרונות" ו-"הארץ". בשנתיים האחרונות עבדנו על פרוייקט קידום האתר של מעריב במטרה למצב אותו בתור שחקן מוביל בשוק אתרי החדשות בישראל. זה היה מהלך סופר מאתגר שהניב תוצאות מדהימות ורצינו לשתף אתכם בתהליך.

מה היה האתגר?

בזירה האינטרנטית, עיתון מעריב חבר למותג NRG ובמשך שנים רבות, כתבותיהם של כתבי מעריב הועלו תחת הדומיין: nrg.co.il, אולם דרכיי השניים נפרדו ומעריב עבר לדומיין חדש ועצמאי – maariv.co.il. בשל כך, הדומיין הצעיר יצא לדרך חדשה. האתגר שלנו היה להגדיל את הטראפיק האורגני, למתג את אתר מעריב תחת הדומיין החדש ולהתברג בדירוגים גבוהים על ביטויים בעלי נפח חיפוש גבוה.

מה עשינו?

• מחקר מילים מקיף: ראשית, על מנת להבין את תחום החדשות וכן את הדינמיות של מילות המפתח, יש לבצע מחקר מילים אשר יצור תיעדוף וימקד אותנו על מילות המפתח שיביאו לנו את נפח החיפושים הגדול ביותר. בניגוד לפרוייקט קידום אתר רגיל, במקרה של אתר חדשות עולם הביטויים מתחלק ל-2: מילים קבועות (שמות קטגוריה ותגיות) ונושאים חמים וטרנדיים. בתהליך מחקר המילים היינו צריכים לנסות ולהבין איך אנשים נוטים לחפש ביטויים שקשורים לטרנדים היות ואין לנו את היכולת לצפות אותם מראש, וזאת על מנת שנדע להנחות את הכותבים לשלב את הביטויים בצורה הנכונה. כנ"ל לגבי הביטויים הקבועים, בקבוצת הביטויים של הפוליטיקה איך מחפשים שמות – האם מחפשים "נתניהו" או "ביבי" או בכלל "בנימין נתניהו"? וכו'.
• טירגוט והתאמה: לאחר שמצאנו את מילות המפתח שיהוו את אבן היסוד של תחילת הפרוייקט, ביצענו התאמה לעמוד הרלוונטי ביותר באתר תוך אופטימיזציה של העמוד הקיים לביטוי ואם לא היה קיים אז הנחנו ליצור אותו.
• כתיבת טייטל ודיסקריפשן: אופטימיזציה של כל העמודים באתר בייחוד של קטגוריות קבועות ובהתאמה למחקר מילות המפתח מסייעת להתברג במיקומים הגבוהים ומצביעה על הרלוונטיות של האתר עבור גוגל ועבור הגולש.
• יצירת תבנית של מטא-טייטל קבועה: על מנת למתג את האתר על מילת המפתח "מעריב" וליצור הפרדה מאתר NRG יצרנו תבנית קבועה עם שם המותג של מעריב, על מנת שכל כתבה תעלה עם שם המותג באופן אוטומטי.
• תגיות לכתבות באתר: אחד הנושאים החשובים באתר חדשות הוא בחירת תגיות אופטימליות לכל כתבה שעולה לאוויר. כך קל יותר לגולש להגיע לתוכן אותו הוא מחפש, דבר אשר מגדיל את כמות הטראפיק האורגנית ואת רמת הרלוונטיות של התוכן לגולש.
• קישורים פנימיים: יצירה של קישורים פנימיים בין כתבות הקשורות זו לזו, מחד הקישורים מסייעים לגולש להגיע לעוד תוכן או למצוא תוכן רלוונטי לנושא אותו הוא מעוניין לקרוא, מאידך הבנייה הנכונה של הקישורים הזו מסייעת בחיזוק האתר.
• אופטמיזצייה של עמודי תגית: מעבר על תגיות בעלות נפח חיפוש גבוהה והוספת תוכן וקישורים עבור אותן תגיות.
• אופטימיזציה של האתר ל-Google News: גוגל אוהבת לקדם אתרי חדשות כיוון שהם בעלי תוכן איכותי, ייחודי ורלוונטי. הוספה של אתר חדשות לכלי הייחודי של גוגל מסייעת לגוגל לזהות את האתר כאתר חדשות ולהעלות את מדד האמינות והרלוונטיות שלו. יתרה מזאת, זה מאפשר לאתר להנות מטראפיק שמגיע היישר מראש תוצאות החיפוש בגוגל, אשר מציג לפעמים תוצאות מתוך אתרי חדשות בחיפוש שאילתות שקשורות לטרנד. הוספת אתר זה לא עניין של מילוי טופס וגמרנו, יש סט פעולות שיש לדאוג לבצע באתר החדש על מנת שייאושר
• רשתות חברתיות: אחת המטרות העיקריות של כתבות באינטרנט היא להפוך להיות במרכז השיח. הנגשה של כפתורי שיתוף עבור הרשתות החברתיות השונות: טוויטר, גוגל+, פייסבוק, מאפשרת  לגולשים לשתף את התוכן שעניין אותם, מעלה את החשיפה והכניסות של הכתבות עבור גולשים חדשים ומייצרת שיח אמיתי וממשי באינטרנט. כמו כן, יצירת תהליך של שיתוף כתבות על ידי המערכת (כותבים, עורכים ועובדים נוספים) רק מגדילה את הנראות הראשונית שלהן.

מה היו התוצאות?

אנגורה מדיה הם חבורה של מקצוענים ואנחנו מודים להם על הדרך המשותפת בה צעדו עימנו בלי חשש. ממליץ לכל ארגון שרוצה לרענן את הפעילות הדיגיטלית ולחשוב קדימה

ירון אחר, משנה למנכ"ל, מעריב

לצערנו לא ניתן להציג נתוני השוואה בין תקופת העבודה שלנו לבין תקופה זהה שקדמה לכך מכיוון שגוגל אנליטיקס לא היה מותקן באותה התקופה, יחד עם זאת ניתן לבחון את גרף העליה בטראפיק האורגני בתקופה זו כדי לבחון את הצמיחה.

עליה בטראפיק האורגני בגוגל אנליטיקס:

עליה בטראפיק האורגני (מתוך SEMrush):

עקיפת מתחרים וותיקים בטראפיק האורגני (מתוך SEMrush):

הציר האופקי של הגרף מתייחס לכמות טראפיק אורגני, מעריב עוקף אתרי חדשות וותיקים.

שיפור בשנת 2016 לעומת 2015:

•  119.02% עליה בטראפיק האורגני מגוגל (לא כולל שם מותג).
•  72.44% עליה במשתמשים חדשים שנכנסו לאתר.
•  12.01% שיפור בייחס הנטישה (Bounce Rate).
•  113.97% עליה במשך השהייה הממוצעת בעמוד (קריטי בהתייחסות לקריאת כתבות).

הפוסט מקרה בוחן: איך הגדלנו לאתר מעריב את הטראפיק האורגני ב-119% תוך פחות משנה? הופיע ראשון באלפיניסט 301

אין מקדם אתרים שלא שמע את המשפט: "אני רוצה להיות ראשון בגוגל" מאחד מלקוחותיו. אך האם זו באמת המטרה הנכונה, ומה זה אומר בכלל – להיות ראשון בגוגל? בפוסט זה אציג את שיטות הקידום השונות ואסביר מה כרוך בהגעה לעמוד הראשון בגוגל. ספוילר: זה דורש זמן, תקציב ולא פחות חשוב – יכולת התמודדות עם נפח גדול של תנועת גולשים, המתבטא בטלפונים ואימיילים רבים מלקוחות פוטנציאליים.

השאלה המרכזית שעולה אצל כל מי שרוצה לקדם את האתר היא האם להשתמש בקידום ממומן, קידום אורגני, או בשניהם?

 אסביר בקצרה את ההבדלים בין שני סוגי הקידום.

קידום אורגני

קידום אורגני משמעו העלאת הדירוג של אתר במנוע החיפוש של גוגל, באזור שאיננו ממומן – ורצוי שזה יהיה בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש. אם תופיעו בעמוד החמישי, סביר להניח שאף לקוח לא ימצא אתכם. 91.5% מהקליקים לאתר מגיעים מהעמוד הראשון של תוצאות החיפוש, עובדה המוכיחה שמעטים מהגולשים טורחים לעבור לעמודים הבאים. יתרה מזאת, גולשים רבים לא מגיעים אפילו לתחתית העמוד הראשון – בעיקר אלו המשתמשים במכשירים ניידים, שהיום מהווים את הרוב מכלל הגולשים.

קידום אורגני של אתר נעשה בדרכים מגוונות: שימוש במילות המפתח הרלוונטיות (לאחר ביצוע מחקר מילות מפתח מקיף), בניית קישורים, הוספת תוכן ושיפור התוכן הקיים, אופטימיזציה של מבנה האתר (מבחינת ההיררכיה בין העמודים, כתובות ה-url וכו'), האצת מהירות הטעינה של האתר על חלקיו השונים ועוד. חשוב לציין שהתוצאות של קידום אורגני אינן מיידיות – לוקח זמן עד שהאלגוריתם של גוגל מזהה את השינויים שבוצעו באתר והדירוג של האתר משתנה בעקבות כך. זה עשוי לקחת בין כמה שבועות לכמה חודשים.

האינפוגרפיקה הבאה של Act-On (סוכנות שיווק דיגיטלי גלובלית) מציגה את האסטרטגיות העדכניות לביצוע קידום אורגני:

קידום ממומן

כל קישור שאתם רואים בתוצאות החיפוש שמתחתיו מופיעה המילה "מודעה" בעברית או "Ad" באנגלית, הוא קידום ממומן. מודל התשלום בשטח הפרסום הממומן של גוגל הנו מכירה פומבית, בה מתחרים בעלי העסקים בכדי להיחשף לגולשים רבים. קיימת חשיבות רבה למקם את המודעות המפנות לאתר שלכם במקום בו יש תנועה רבה של מתעניינים שעשויים להפוך ללקוחותיכם.

אם בוחרים לקדם אתר במנוע החיפוש של גוגל בצורה ממומנת, המקום לעשות זאת הוא ממשק הפרסום של גוגל, Google AdWords, בו אתם משלמים עבור כל קליק על המודעה. יתרון אדיר של שימוש בשיטה זו הוא שהמודעה עולה לאוויר כבר באותו היום, הגולשים נחשפים לעסק שלכם והאתר שלכם יכול להתחיל להרוויח המרות: טלפונים, מיילים, הרשמה לרשימת תפוצה, רכישת מוצרים ועוד.

הנה כמה מודעות קידום ממומן (של סוכנויות קידום ממומן). שימו לב לניסוח הקופירייטרי של כותרות ותיאורי הקישורים – אלה מודעות פרסומת לכל דבר:

כדי לסכם, מומלץ לצפות בסרטון החביב הבא שמשווה בין קידום אורגני לקידום ממומן:

למה בכלל להשקיע בקידום אורגני?

לאחר הבנת על ההבדלים בין שני סוגי הפרסום בגוגל, אתם עשויים לשאול – למה כדאי להשקיע בקידום אורגני אם זה לוקח כל כך הרבה זמן? הרי בשימוש בקידום ממומן ניתן להגיע למיקומים גבוהים ונחשקים במנוע החיפוש תוך זמן קצר.

אז הנה כמה סיבות:

1. תקציב מוגבל

למרבית העסקים, קטנים וגדולים כאחד, יש תקציב פרסום מוגבל. הכתבה הזאת של Search Engine Land מסבירה מדוע כדאי להשקיע בפרסום לטווח הרחוק  בעזרת קידום אורגני. אפשר לחשוב על זה כמו על שתילת זרעים שיניבו לכם פירות בעתיד. בנוסף, במידה שאזל לכם התקציב לפרסום ממומן בגוגל, אם האתר שלכם ממוקם גבוה גם בתוצאות האורגניות בזכות קידום אורגני שעשיתם, הפוטנציאל שלכם למשוך גולשים לאתר עדיין גדול.

2. חיזוק הנוכחות ברשת

בעזרת שילוב של קידום אורגני וממומן תוכלו לפרסם את עצמכם תחת מספר מילות מפתח, וכך תופיעו גם בתוצאות הממומנות וגם באורגניות. לקוחות פוטנציאליים יתרשמו מאתר בית עסק המופיע בתוצאות ממומנות ואורגניות כאחד, מה שישפר את תדמיתכם ויסייע לבנות את המיתוג של העסק. עסק שמשקיע בפרסום ובעל נוכחות במספר מקומות ברשת עושה רושם של עסק רציני, יציב ומעל הכל – מצליח.

3. מוניטין

אז אולי אתם רוצים פרסום "כאן ועכשיו" וחושבים שמכיוון שמדובר באינטרנט כל התהליך קורה מהר. אבל פרסום איכותי לוקח זמן – וזה נכון גם לפרסום מסורתי בשלטי חוצות ופרסומות בעיתונים ובטלוויזיה: המסרים לא מחלחלים מייד, לוקח להם זמן לשקוע. הרעיון הוא לא רק לצעוק את שמכם, אלא גם לבנות מוניטין שישרת אתכם לטווח הרחוק. השקעה בקידום אורגני תתרום למוניטין העסק בעתיד.

מיקום ראשון – האם זה שווה את זה?

וזה הזמן לחזור לשאלה שנשאלה בתחילת המאמר, ולחדד אותה – האם כדאי להיות במיקום הראשון בעמוד הראשון בגוגל? או שזה עוד אחד מהמיתוסים על שיווק דיגיטלי שמפילים יותר מדי בעלי עסקים?

ובכן, במקרה זה להיות ראשון זה מאוד מחייב. שהות במיקום הראשון בעמוד הראשון בגוגל (אורגני או ממומן) דורשת מכם את היכולת להתמודד עם נפח גדול מאוד של מתעניינים. האם אתם מסוגלים להתמודד עם מספר פניות גבוה בטלפון ובמייל במשך שעות רבות במהלך היום? האם יש ברשותכם את כוח האדם הנדרש לטיפול בכל הלקוחות? האם יש לכם מלאי מספק של המוצרים שאתם מוכרים?

מכיוון שעסקים רבים אינם יכולים להתמודד עם כמות גדולה מדי של מתעניינים, יש מספר דברים שניתן לעשות:

1. להגביל את התקציב היומי לפרסום

2. להתמקד במילות המפתח המתאימות ביותר

3. לפזר את הפרסום על פני מספר ערוצי שיווק

4. להגדיר יעדים ספציפיים. על פי סוכנות הדיגיטל Koozai, אלה ששת היעדים החשובים בשיווק באינטרנט:

• הגדלת ההכנסות והמכירות
• הגדלת הטרפיק באתר
• "חניקת" המתחרים
• הגדלת הרווחים
• שימור לקוחות קיימים
• הגדלת המודעות למותג

בהנחה שאין לכם תקציב להשקיע בקידום כל היעדים, בחרו את היעד הדחוף לכם ביותר או זה שיכול לשפר את התוצאות שלכם באופן משמעותי בטווח הזמן המבוקש.

סיכום

נוכחות במיקומים גבוהים קריטית לחשיפת האתר לגולשים, ולכן מומלץ לשווק את האתר במספר ערוצים (קידום אורגני, קידום ממומן, רשתות חברתיות ועוד). עם זאת, כדי לעמוד במגבלות התקציב ולא "להתפזר", חשוב להשקיע בפעולות שיתנו תמורה נאה ביחס לתשלום ולהגדיר יעדים שאינם רק תלויי מיקום ברשימת תוצאות החיפוש. להיות ראשון בגוגל זה מצוין, אבל זה לא הכל, והחשיבה צריכה תמיד להיות אסטרטגית ועם ראייה לטווח הארוך.

מה דעתכם? מסכימים או מתנגדים למה שכתבנו כאן? יש לכם דוגמאות למקרים רלוונטיים? ספרו לנו בתגובות!

הפוסט האם להיות ראשון בגוגל זו אסטרגיה שיווקית טובה עבור האתר שלכם? הופיע ראשון באלפיניסט 301

הפוסט מקרה בוחן: איך הבאנו את האתר החדש של קפה עלית לעמוד הראשון בגוגל על ביטויים מרכזיים תוך 7 חודשים? הופיע ראשון באלפיניסט 301

הפוסט מוגן: איך Jobinfo קפץ לעמוד הראשון בגוגל על ביטויים תחרותיים בזכות טרגוט מחדש? הופיע ראשון באלפיניסט 301

רשת אפריל הוקמה בשנת 1994 על מנת לשנות את תחום היופי בישראל. אפריל היא אחת מרשתות הקוסמטיקה המובילות בארץ, והיא מזוהה כרשת יוקרתית המספקת שירות מקצועי ואישי לכל לקוח. אתר האינטרנט של אפריל היווה עבורה הזדמנות נהדרת לחזק את נוכחותה בשוק ובעולם הדיגיטל בכלל.

• אתר הלקוח: אפריל
• תעשייה: קוסמטיקה
• ורטיקל: B2C
• שוק: ישראל
• שירות: קידום אתרים אורגני
  
• מנהלי פרוייקטים: דפנה אלימלך, ניב קונסט

מה היה האתגר?

הרשת פרוסה ב-37 סניפים פיזיים ברחבי הארץ, וכדי להגדיל את מחזור המכירות הוחלט על הקמת אתר סחר (E-commerce) שבאמצעותו יוכלו הלקוחות להתרשם ממגוון המוצרים המוצעים, להזמין באופן ישיר ממחסני החברה, ולחסוך את ההגעה לנקודות המכירה.
בענף הקוסמטיקה קיימת פריחה של אתרי סחר אלקטרוניים – גדולים וקטנים כאחד. המטרה שלנו הייתה להגביר את החשיפה של האתר בתוצאות החיפוש, להגדיל את התנועה האורגנית לאתר, ובכך להגדיל בעתיד את היקף ההכנסות לחברה.

מה עשינו?

• אפיון אתר סחר אלקטרוני: המשימה הראשונה הייתה לייצר מבנה היררכי נכון ומותאם לסוגי המוצרים הנמכרים באתר, על מנת לדאוג לניווט  נכון, יעיל ומהיר של הגולש בין הקטגוריות השונות.
• מחקר מילים: לאחר האפיון הראשוני, בחרנו את הקטגוריות בהם הרשת מתמחה וביצענו מחקר מילים מקיף, שכלל את סוגי המוצרים ושמות המותגים הנמכרים ברשת. מחקר המילים איפשר לנו להבין מהם המוצרים המבוקשים ביותר ומהי הדרך בה הגולשים מחפשים אותם.
• מחקר מתחרים מקיף: בעזרת בחינה מעמיקה של האתרים הנוספים בתחום, ידענו מצד אחד לחזק את העמודים המובילים אצלנו, ובמקביל להתאים את הנקודות בהן היה מקום לשיפור כדי שנוכל להתעלות על המתחרים הישירים.
• טירגוט והתאמה: לאחר המחקר שהיווה את הבסיס לתחילת הפרויקט, ביצענו התאמה ושימוש נכון במילות המפתח לעמודים הרלוונטיים ביותר, על מנת לבצע אופטימיזציה שתסביר גם לגולש וגם למנוע החיפוש מהו התוכן העיקרי והממוקד בכל עמוד.
• שיפור מהירות טעינת האתר: מהירות טעינת האתר והגלישה בו, משפיעה מאוד על דירוג האתר בעיני מנוע החיפוש, וכמובן על חוויית המשתמש. העלאה איטית של עמוד הבית, או מעבר איטי בין עמודים, לא מתקבלים באהדה על ידי הגולשים, ולכן בהתאם למספר בדיקות טכניות, הועברו המלצות לשיפור טעינת האתר, וחוויית השימוש בו הפכה מהירה ונוחה יותר.
• קישורים פנימיים: דאגנו לרשת של קישורים בין מוצרים ועמודים רלוונטיים, אשר תרמו בשני אופנים: מצד אחד הקישורים סייעו לגולש להגיע לעוד תוכן או למצוא מוצר רלוונטי משלים, ומצד שני בנייה נכונה של הקישורים, עזרה למנוע החיפוש להבין את היררכיית האתר ולחזק את העמודים בו.

מה היו התוצאות?

שיפור במדדים בהשוואה לאותה תקופה לפני שנה

החל מרגע הגשת ההמלצות ויישומן באתר, נראה שיפור משמעותי בתנועה האורגנית (וגם בתנועה הכללית).

•  54% עליה בטראפיק האורגני
•  37% עליה במשתמשים חדשים
•  13% עלייה בדפים נצפים

"ממליצה לכל ארגון שמחליף אתר ותיק באתר חדש, לבחור באנגורה מדיה לבניית תשתית SEO מקצועית שהכרחית למעבר בין אתרים. הם מקצועיים, יסודיים ומביאים תוצאות"

עדי כץ, מנהלת דיגיטל ואתר סחר אלקטרוני, אפריל

רוצה לשמוע איך נוכל להגדיל לך את הטראפיק האורגני מגוגל?

הפוסט איך הגדלנו ב-54% את הטראפיק האורגני לאתר הסחר של אפריל? הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר LawTip הנו פורטל משפטי מוביל, אשר הוקם במטרה להעניק לציבור הרחב מידע משפטי חשוב בנושא זכויות בתחום דיני הנזיקין והביטוח. במהלך חודש ינואר ביצענו שינויים נרחבים בחשבון הפרסום בגוגל, שהובילו לתוצאות מרשימות ביותר.

מה היה האתגר?

ישראל היא שיאנית העולם בכמות עורכי הדין ביחס לאוכלוסיה: על כל 100 אלף איש ישנם 636 עורכי דין. עובדה זו מסייעת להבין שמדובר בתחום תחרותי ביותר, כך שעלויות הפרסום עלולות להתייקר עם הזמן, ואף להפוך ללא משתלמות למפרסמים רבים.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה לבניית אסטרטגיית פרסום מתאימה תוך הקפדה על הפרטים החשובים בכדי למקסם את כמות ההמרות, ובמקביל להוזיל את המחיר להמרה – בכדי שהפרסום ימשיך להיות משתלם ללקוח.

מה עשינו?

• פגישה עם הלקוח: העולם המשפטי הוא טכני וסבוך למדי. גם לביצוע עבודת קידום בתחום נדרשת הבנה בסיסית בתחום דיני הביטוח והנזיקין. כדי שהמסר יתאים ללקוח בצורה מיטבית, יש להקפיד על ניסוח וניואנסים. על כן, נדרש מעין "רענון" או היכרות מחודשת עם הלקוח אחת לתקופה כדי לוודא שהעבודה שמתבצעת תואמת את צרכי הלקוח המשפטי ועומדת בקריטריונים.
• הגדרות: הכול מתחיל בהגדרה נכונה של הקמפיין:

1. בחרנו להופיע בטלפונים בניידים, טאבלטים ומחשבים נייחים.
2. מיקדנו לשפות המדוברות בהתאם למדינה בה אנחנו מפרסמים: עברית, אנגלית ורוסית.
3. הגדרנו מיקום גאוגרפי בהתאם למתן השירות של בית העסק אל מול הלקוחות.
4. בחרנו באסטרטגיה להצעת מחיר המתאימה ביותר לאופי הפעילות, ובעתיד נוכל לשנות אותה בהתאם לתוצאות.
5. בחרנו לפרסם גם ברשת שותפי החיפוש תחת "רשתות", בכדי שנרוויח חשיפות נוספות שאינן רק במנוע החיפוש של גוגל עצמו.

• מונחי חיפוש שהניבו המרות: לפני שהתחלנו במחקר מילות מפתח, ביצענו מחקר שונה: אילו מונחי חיפוש הניבו המרות בעבר. בעזרת מחקר זה מצאנו מה הייתה העלות לקליק ולהמרה של אותו מונחי חיפוש נתון, ואילו מונחים כדאי לפרסם בשלב הראשוני. יתרון בשימוש בשיטת עבודה זו היא שנעזרנו בהיסטוריה וחסכנו ניסוי וטעייה בהגדרת המחיר המקסימלי לקליק המתאים.
• מחקר מילים: בשלב הראשוני בחרנו למקד את הפרסום בעזרת מילות המפתח המתאימות ביותר בלבד, בכדי להימנע מבזבוז תקציב חשוב על ביטויים שאינם מתאימים. בחנו מספר פעמים את הביטויים, לאחר מכן חילקנו וערכנו אותם לפי קמפיינים וקבוצת מודעות ע"פ נושאים והקשר.
• מודעות טקסט מורחבות: יתרון עצום בשימוש במודעות טקסט מורחבות הוא שיש לנו נדל"ן רחב יותר בשטח הפרסום ברשת החיפוש. בפורמט החדש קיבלנו 2 כותרות ותיאור מודעה ארוך יותר, מה שנתן לנו יותר ספייס לפרט על השירות והייחודיות של נותן השירות.
• תוספי מודעות: שימוש בתוספי מודעות הוא דרך מעולה לתפוס שטח נדל"ן נוסף, בו המשכנו להרחיב על יתרונות המפרסם לעומת המתחרים שלו. קיימים מקרים בהם ניתן לבחור למקד תוספי מודעות לפי תחום העיסוק, ולאו דווקא להשתמש בתוספים דומים בכל החשבון.
• ניסוי דפי נחיתה: לא תמיד ניתן לדעת איזה דף נחיתה ממיר יותר, לכן ביצענו ניסוי בו הופנה חלק יחסי מהתנועה לדף נחיתה חלופי, ולאחר תקופה בחנו איזה דף נחיתה המיר יותר, ומהן העלויות לקליק ולהמרה בכל דף נחיתה.
• A/B טסט למודעות: מודעה בעלת מדדים חיוביים יותר היא המודעה איתה אנחנו ממשיכים: כמות המרות, שיעור המרות, מחיר להמרה, שיעור קליקים ומחיר לקליק. מודעה אשר הייתה יקרה משמעותית ולא הניבה כמות המרות מספקת, הושהתה בכדי לתת נפח הופעות גדול יותר למודעה הממירה יותר. היו מקרים בהם הנתונים לא היו חד משמעיים, לכן המתנו עם הסקת המסקנות עד לצבירת כמות הופעות וקליקים מספקת.
• חלוקת תקציב: קמפיינים שהיו בסטטוס "הגבלת תקציב" והניבו המרות במחיר כדאי – זכו לקבל תקציב נוסף בכדי להמשיך ולהזרים לידים נוספים למפרסם.
• אופטימיזציה שוטפת: 

1. מחיר מקסימלי לקליק: לא תמיד ניתן לדעת מהו המחיר הנכון ביותר לקליק. מילת מפתח מסוימת שהייתה במיקום נמוך (5-6) קיבלה חיזוק בביד, במקביל שיפרנו איכות המודעות ודפי הנחיתה.
2. שלילת מונחי חיפוש: מונחי חיפוש שהפעילו את המודעה אשר אינם רלוונטיים, נשללו בכדי למנוע בזבוז תקציב יקר.

• תקינות קודי המרות: לפני תחילת הפעילות נבדק תחת Tools>Conversions שכל קודי ההמרות תקינים. במידה שקוד המרות מסוים אינו תקין, לא נוכל לדעת האם הפרסום אפקטיבי.

מה היו התוצאות?

במהלך חודש ינואר בוצעו שינויים רבים בקמפיין, מה שהוביל לשיפור עצום במדדים התחרותיים בחודש פברואר העוקב, אשר קצר ב-3 ימים מקודמו.

נסיקה חדה בכמות ההמרות:

 צניחה במחיר להמרה:

 עלייה בשיעור ההמרות:

שיפור בחודש פברואר 2017 לעומת ינואר:

  137% עליה בכמות ההמרות
  55% הוזלה במחיר להמרה
  3% עליה בשיעור ההמרות

רוצה לשמוע איך נוכל להגדיל לך את הטראפיק האורגני מגוגל?

הפוסט מקרה בוחן: איך הכפלנו את כמות ההמרות לפורטל LawTip בחודש? הופיע ראשון באלפיניסט 301

מנהלי שיווק רבים תוהים היכן כדאי להם להשקיע את תקציב הפרסום העומד לרשותם. לכל חברה ועסק תקציב מוגבל המוקצה לפרסום כללי, כאשר תחת קטגוריה זו נמצא התקציב עבור פרסום באינטרנט. הפלטפורמות העיקריות היום לביצוע פרסום כזה – הידוע גם בשם קידום ממומן – הינן גוגל ופייסבוק. לכל אחת מהן יש מערכת פרסום מתקדמת בה מפרסמים יכולים ליצור מודעות לפי הצרכים שלהם. שתיהן נחשבות לאפקטיביות למדי, אך לא לכולם יש תקציב מספיק כדי לפרסם גם בגוגל וגם בפייסבוק. אז במה כדאי לבחור? ומהם הקריטריונים לבחירה? אנסה להשיב על שאלות אלה כאן

קצת על תכנון תקציב

לפני שתחליטו באיזה ערוץ פרסום כדאי להשקיע, חשוב ללמוד כיצד כדאי להתנהל מבחינת תכנון התקציב לפרסום. מומלץ להתנהל בצורה מסודרת ולהכין קובץ אקסל בו ייכללו כל עלויות הפרסום אונליין שלכם:

• בניית אתר/דפי נחיתה
• תחזוקת אתר שוטפת
• תקציבי הפרסום בגוגל ו/או פייסבוק
• דמי ניהול לסוכנות הדיגיטל

ועוד. אין צורך ליצור קובץ מסורבל עם נוסחאות Pivot ו-VlookUp. קובץ פשוט כמו הדוגמה שלפניכם יספיק בהחלט:

אתר webpagefx מציע מחשבון פרסום אונליין פשוט וקל, אתו תוכלו לתכנן את התקציב בצורה אופטימלית.

היבטים שיש לקחת בחשבון במהלך הקמפיין

לפני שאתחיל בסקירת ההבדל בין שתי הפלטפורמות המובילות, Google AdWords ו-Facebook Ads, אני רוצה להתייחס לשתי הנקודות הבאות:

• נוכחות ברשת

• מקור הגעת הלידים

נוכחות ברשת

חשבו על חברה מסוימת שקיבלתם ממנה שירות לאחרונה או שחיפשתם אותה ברשת. במידה שמצאתם שלחברה יש עמוד פייסבוק עסקי מתוחזק כהלכה ואתר אינטרנט עם חווית משתמש טובה, קרוב לוודאי שתתרשמו שאתם עתידים לקבל שירות מחברה מקצועית ומסודרת אשר מנגישה את עצמה לקהל לקוחותיה.

מאחר שאתם עומדים לפרסם את עצמכם – חשוב שהלקוחות יראו שיש אמת בפרסום עוד לפני שהם מקבלים מכם שירותים או מוצרים, ולכן אתם צריכים לדאוג לתחזק את נוכחותכם ברשת ברמה הגבוהה ביותר. גם אם התקציב שלכם מוגבל, יש פעולות פשוטות, חלקן חינמיות, שתוכלו לבצע בקלות: דאגו שעמוד הפייסבוק העסקי שלכם יתוחזק כמו שצריך, כולל תמונת קאבר מתאימה, לוגו החברה, קריאות לפעולה כמו "רכשו כעת" או "צרו קשר", והעלאת פוסטים פעמיים-שלוש בשבוע.

נקודה חשובה נוספת היא מענה לגולשים בזמן סביר כאשר הם שואלים שאלות דרך עמוד הפייסבוק העסקי. המערכת של פייסבוק מציגה למשתמשים את שיעור המענה להודעות או את זמן המענה הממוצע. אם אתם מפרסמים בטירוף אבל קהל היעד רואה שהמענה שלכם להודעות בינוני עד קלוש – זה לא פרסום טוב.

במקביל, חשוב לתחזק אתר אינטרנט מעוצב ואיכותי שייתן ללקוחותיכם את כל המידע לו הם זקוקים: פרטי התקשרות, שעות פתיחה, מיקום העסק, מאמרים מקצועיים בתחום ועוד. אתר awwwards ביצע סקירה מקיפה של טרנדים לעיצוב אתרים לשנת 2017, שם תמצאו פתרונות עיצוב מעניינים בכדי לתת לגולשים חוויית משתמש גבוהה, אשר תגרום להם להישאר באתר זמן רב.

מקור הגעת הלידים

במידה שתקציב הפרסום שלכם מוגבל, מקדו את רובו בערוץ ממנו תקבלו את מרבית הלידים במחיר לליד המשתלם ביותר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם במידה שקיבלתם יותר לידים מגוגל למשל, אין זה אומר שכדאי להשבית ולוותר על הפרסום בפייסבוק. במידה שתריצו קמפיין לייקים בפייסבוק, תצברו קהל יעד מאוד איכותי של אוהדי העמוד העסקי, וכך תוכלו להמשיך לפרסם לו בעלויות משתלמות יותר. וגם להיפך: במידה שמרבית הלידים מתקבלים מרשת הפרסום של פייסבוק, מומלץ להמשיך ולפרסם בגוגל – קמפיין רימרקטינג, למשל – מכיוון שהעלויות אינן גבוהות, וכי מדובר בפרסום לקהל יעד שכבר ביקר באתר שלכם, ולכן הסבירות שהגולשים ישובו וימירו גבוהה יותר בהשוואה לכאלה שטרם ביקרו באתר.

וכעת הגיע הרגע שחיכיתם לו: גוגל ופייסבוק, ראש בראש. באלו מקרים כדאי לפרסם באיזה ערוץ, ומדוע? הניתוח המלא לפניכם.

מאפיינים של קידום ממומן בגוגל

מודל תשלום: לפי קליק.

מודל התשלום לפי קליק של גוגל הוא שיטת תשלום לפיה המפרסמים משלמים עבור כל קליק על המודעה שהם מפרסמים. במידה שתבחרו לפרסם מודעות טקסט או באנרים ברשת המדיה של גוגל – תשלמו על כל קליק על המודעה שלכם.

 שטחי פרסום: רשת החיפוש של גוגל, שותפי החיפוש, רשת המדיה של גוגל (באנרים), YouTube.

 יתרון מרכזי

גולשים רבים מחפשים מדי יום מוצרים ושירותים שונים במנוע החיפוש של גוגל, מה שהופך את שטח הפרסום בראש העמוד הראשון לנחשק ביותר, ולעתים אף ליקר. הקהל מאוד רלוונטי ובשל יותר לביצוע רכישה/יצירת קשר עם בית העסק.

 חסרון מרכזי

אחד החסרונות הגדולים של שיטת התשלום לפי קליק היא שעלולה להיווצר הונאת קליקים, כלומר מצב בו קליקים מזויפים מצד מתחרים, תוכנות או אפילו לחיצות בטעות של משתמשים בטלפון הנייד יעלו לכם כסף. עניין זה מרתיע מפרסמים רבים מפרסום ממומן בגוגל. חברת גוגל עובדת שעות נוספות בכדי להילחם בתופעה זו, ואף קיימת עמודה אותה תוכלו להוסיף בשם "קליקים לא חוקיים", כך תוכלו לעקוב באיזה קמפיין קיבלתם קליקים שאינם חוקיים.

אז מתי כדאי לפרסם בגוגל?

כדי לדעת האם כדאי לכם לפרסם בגוגל, בצעו מחקר מילות מפתח מקיף. מחקר זה מהווה מעין הערכה כללית בכדי לבחון את הפוטנציאל והעלויות של פרסום ברשת החיפוש ומאפשר לכם לדעת מה נפח החיפושים הצפוי של הביטויים אותם תקדמו. למשל עבור הביטוי "קידום אתרים" ישנם 10,000 חיפושים בחודש עבור התאמה מדויקת [סוגריים מרובעים] של ביטוי המפתח, וכל קליק עולה כעשרים שקלים (שימו לב שמדובר בהערכה בלבד).

תוכלו לעשות חישוב גס ולדעת איזה תקציב עליכם להכין עבור פרסום בגוגל. במידה שעומד לרשותכם תקציב מצומצם, לא תוכלו לפרסם בכל שעות היום, והתקציב ייגמר בשעה יחסית מוקדמת של היום. דרך מעניינת להתמודד עם מחירי קליקים גבוהים היא לחפש את הביטויים הפחות יקרים, ובכך למקד את הפרסום אך ורק לביטויים הרלוונטיים ביותר, בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לבית העסק.

עניין נוסף הוא המיקום בו תופיע המודעה שלכם ברשת החיפוש של גוגל. במידה שתבחרו בהצעת מחיר של 5 שקלים לכל קליק לדוגמה, כאשר בשביל האפשרות להופיע בעמוד הראשון בגוגל המינימום הוא 15 ש"ח, המודעה שלכם לא תופיע מאחר שהצעת המחיר נמוכה מדי. אין זה אומר שעליכם תמיד להיות ראשונים בגוגל. במאמר על "אסטרטגיה שיווקית בגוגל" שפרסמתי בחודש מרץ סקרתי את החשיבות של הופעה בעמוד הראשון בגוגל אל מול הופעה במיקום הראשון בדף הראשון.

 בגדול, מומלץ לנסות את אפשרות הפרסום הזו בכל מקרה ופשוט לעלות לאוויר מבלי לבזבז זמן יקר. לאחר מכן, נתחו את התוצאות ובמקביל בצעו אופטימיזציה לקמפיינים. לעתים המערכת של גוגל תציג דרישה גבוהה לקליק כאשר המחיר בפועל אותו תשלמו יהיה נמוך בהרבה. לאחר הניתוח, האופטימיזציה והניתוח החוזר לאחר שיפור הקמפיין, תבינו יותר טוב האם פרסום בערוץ הזה משתלם לכם.

מאפיינים של קידום ממומן בפייסבוק

מודל תשלום: לפי חשיפות/קליקים.

שטחי פרסום: פייסבוק ואינסטגרם, לרוב.

 יתרון מרכזי

בפרסום בפייסבוק יש אפשרויות פילוח מתקדמות וספציפיות ביותר: גילאים, מגדר, אזור מגורים, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד.

 חסרון מרכזי

יש לחזר אחר הגולשים, הפנייה מתבצעת בזמנם הפנוי והאתגר הוא לשכנע אותם לפתוח את הכיס.

אז מתי כדאי לפרסם בפייסבוק?

במידה שיש ברשותכם רשימות מיילים, קהל אוהדים רחב של עמוד הפייסבוק העסקי שלכם, או גולשים שכבר ביקרו בעמוד הפייסבוק או באתרכם – שימוש במאגרי הנתונים האלה הוא בגדר חובה. עד לפני מספר שנים היה מקובל לשלוח לקהל הלקוחות הפוטנציאליים הודעות SMS ודוא"ל בעלות אופי שיווקי, אך בעקבות חוק הספאם השימוש והאפקטיביות של פרסום זה נמצא בדעיכה מתמדת. לכן, עדיף להשתמש בנתונים אלה לפרסום, מכיוון שאם לא נעשה בהם שימוש אתם מחמיצים פוטנציאל פרסומי אדיר.

טיפ: המשתמשים בפייסבוק מתרגלים לקריאייטיב של המודעות תוך זמן קצר, אם כבר הופיעו בפניהם מספר פעמים. לכן, מומלץ לרענן את התמונות ו/או הטקסטים במודעות מדי חודש – רק זכרו שזה יוצר עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון.

ואם אתם מעוניינים בעוד כמה תובנות לגבי כדאיות הפרסום בפלטפורמה אחת על גבי האחרת, אני ממליץ לצפות בסרטון הבא:

סיכום

אני מקווה שבזכות מאמר זה הבנתם טוב יותר טוב מתי ואיך כדי להשקיע את המשאבים הפרסומיים שלכם בגוגל או בפייסבוק. בשורה התחתונה, גם אם משתמשים באחת מהן יותר מהשנייה, חשוב וכדאי להשקיע במספר פלטפורמות פרסום – זאת, כדי להציג לגולשים שאנחנו נמצאים בכל המקומות החשובים. במקביל, כמו שציינתי קודם לכן, חשוב להיות נגישים ליצירת קשר עם הלקוחות – כי אם הפרסום יעבוד, עשויים להיות לכם הרבה לידים תוך זמן קצר וכדי להגדיל את הסיכוי שהם יישארו אצלכם, צריך לתת להם מענה מהיר ואפקטיבי.

מסכימים עם מה שכתבתי? מתנגדים? חידשתי לכם? שעממתי אתכם? דברו אתי בתגובות!

הפוסט איפה יותר משתלם לבצע קידום ממומן לעסק – גוגל או פייסבוק? הופיע ראשון באלפיניסט 301

בואו נדבר על צ'אטבוטים.

לא על הבוט הפרימיטיבי שניתן למצוא כמעט כל אתר שירותים, שמתהדר בשם כמו "דנה" או "עדי", שיער גולש, פרצוף של שאטרסטוק ופנייה גנרית בסגנון: "היי! ראיתי שאת מתעניינת בלימודי הנדסת מזון. כיצד אוכל לעזור?" ואז לוקח מכם פרטים והופך אתכם לליד. אלא על אלו שהשתחלו בערמומיות לתוכנות המסרים המיידים כמו מסנג'ר בפייסבוק, סקייפ, טוויטר, Kik ו-WeChat ואפשר להזמין מהם פיצה או מונית, מבלי לערב בתהליך נציג אנושי אחד (חוץ מהשליח או הנהג).

למשל, הבוט הזה של Kayak, אתר להשוואת מחירי טיסות, שניהלתי אתו שיחה על ברצלונה:

צ'אטבוטים מהסוג הזה הם נציגים וירטואליים מתוחכמים שמטרתם היא לנהל עם הפונה שיחה כמעט-אנושית: להשיב על שאלות שהוא שואל, לספק לו שירותים שונים, למכור לו מוצרים, לקחת ממנו תשלום, ועוד, מה שמאפשר להביא את התקשורת עם המשתמש לרמה חדשה של פרסונליזציה.

הפיתוחים השונים בתחום והאינטגרציות עם אפליקציות נוספות כמו PayPal, למשל, הופכות את פוטנציאל הפעולות של צא'טבוטים לעצום: הזמנת משלוחי אוכל, ביצוע תשלומים, הרשמה לשיעורים וחוגים, קביעת פגישות, בדיקת מזג האוויר, הזמנות טיסות, קבלת חדשות ותכנים בידוריים, שליחת כסף ועוד.

בשלהי השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית, כיכבו הצ'אטבוטים כמעט בכל רשימות "הטרנדים בשיווק דיגיטלי ב-2017 שאסור לפספס". כעת, משהמחצית הראשונה של השנה מגיעה אל סיומה, הגיע הזמן לבדוק אם הם אכן מספקים את הסחורה.

צ'אטבוטים: ההתלהבות הראשונית

נגלוש רגע אחורה בזמן, אל אפריל 2016. אז, לפני שנה וחודשיים, הכריז מארק צוקרברג בכנס המפתחים של פייסבוק, F8, על פלטפורמת צ'אטבוטים במסנג'ר, שתוכל לאפשר לעסקים לבנות בוטים ממותגים שיעניקו לגולשים שירות לקוחות, תוכן מותאם וחוויות אינטראקטיביות דרך תוכנת המסרים המיידים של פייסבוק. הוא הסביר אז שהטכנולוגיה מבוססת על אינטליגנציה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית, ונועדה לאפשר לאנשים לשוחח עם הבוטים באותו אופן בו הם משוחחים עם חבריהם.

הנגשת הצ'אטבוט למיליוני הלקוחות העסקיים של פייסבוק עוררה התלהבות רבה: מחברות גדולות ועד לעסקים קטנים, כולם החלו ליצור בוטים. עם החברות שמשתמשות היום בבוטים (של פייסבוק ושל פלטפורמות אחרות, כמו Kik) ניתן למנות את דומינוס פיצה, UPS, סטארבקס, SkyScanner, יוניליוור, H&M, וושינגטון פוסט, Sephora, וול סטריט ג'ורנל, Ebay, הול פודס, CNN ועוד. גם בישראל תעשיית הצא'טבוטים רותחת, עם חברות וסטארטאפים רבים שמפתחים את התחום, כנס הצ'אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל שנערך בנובמבר האחרון, ועסקים וארגונים שעושים בהם שימוש כמו יס ואוניברסיטת תל אביב.

דוגמא מצוינת לשימוש ממש מתבקש בצ'אטבוט היא דואולינגו. האפליקציה הפופולרית ללימוד שפות השיקה את הצ'אטבוט שלה בסוף 2016 ודרכו מבטיחה לתרגל אתכם את השפה שאתם לומדים באמצעות שיחה. כמי שלומדת צרפתית בדואולינגו כבר חצי שנה ונהנית מכל רגע, זו נראית לי התפתחות מובנת מאליה: האפליקציה כל כך ידידותית ואינטראקטיבית, שתרגול חי עם בוט פשוט משלים את הדבר היחיד החסר בלימוד שפה אונליין – ניהול שיחה שוטפת עם אנשים. או במקרה הזה, ניהול התכתבות שוטפת עם "אנשים".

השיחה יכולה לארוך כמה זמן שתרצו, והבוט לא רק  מתקן אתכם כשאתם טועים ומציע תשובות נכונות, אלא גם עוקב אחר ההתקדמות שלכם ומעלה את רמת השיחה בהתאם. האפליקציה זמינה כרגע רק לאייפון, ורק בשפות גרמנית, צרפתית וספרדית; אך דואולינגו מבטיחים להתרחב לפלטפורמות ולשפות נוספות בקרוב. ניתן לשער שפלטפורמות נוספות של לימוד אונליין יאמצו את האסטרטגיה.

עוד צ'אטבוט שימושי מאד הוא זה של אובר, שמאפשר להזמין נסיעה דרכו ולקבל גם צפי למחיר. פיצ'ר ייחודי שלו הוא האפשרות לגשת אליו מתוך שיחות במסנג'ר עם אנשים אחרים שבמהלכן מצוינת כתובת. לחיצה על הכתובת פותחת מספר אופציות, שאחת מהן היא להזמין נסיעה לכתובת זו באמצעות אובר:

באפריל האחרון, שנה לאחר השקת הפלטפורמה, הודיעה פייסבוק כי מספר הצ'אטבוטים המופעלים דרכה עומד על 100,000. מחקר שפרסמה חברת DigitasLBi בדצמבר 2016 העלה כי 59 אחוזים מהאמריקאים כבר ניהלו או מוכנים לנהל שיחה עם צ'אטבוט. 36 אחוזים מהנשאלים אמרו שיעשו זאת במטרה לקבל הצעות וקופונים, 37 אחוזים במטרה לקבל עצות והמלצות, ו-14 אחוזים במטרה לנהל את חשבון הבנק שלהם אונליין.

לצד זאת, 73 אחוזים אמרו שאם ייתקלו בחוויה רעה בשימוש בצ'אטבוט של חברה מסוימת – לא יחזרו להשתמש בו.

רגע, חוויה רעה?

צוקרברג, we have a problem

האתר chatbot.fail מציג מספר דוגמאות לשיחות עם צ'אטבוטים שיעוררו בכם תחושות ספקנות ובלבול לא רק בנוגע לטכנולוגיה, אלא גם בנוגע לחיים עצמם.

דוגמא 1:

דוגמא 2:

דוגמא 3:

נראה שהרצון של מפתחי הצ'אטבוטים לספק שירות "אנושי" או אפילו על-אנושי, עומד בעוכרי הטכנולוגיה. נכון להיום, החוויות שצ'אטבוטים מספקים הן לא תמיד מועילות ומהנות. לפעמים הם שוכחים מה ביקשתם, לפעמים הם מספקים תשובה לא רלוונטית, ולפעמים לדבר אתם זה כמו לדבר לקיר. אז מה קורה כאן?

Fabricio Teixeira (האדם שמאחורי chatbot.fail וגם מעצב UX בחברת הפרסום הבינ"ל R/GA), ואליסון שיף, עורכת בכירה באתר ad exchanger שכתבה לאחרונה טור על הנושא, מונים כמה מהבעיות הקונקרטיות שמקשות  על הצ'אטבוטים של היום לממש את הפוטנציאל שלהם:

1. תחום האינטליגנציה המלאכותית עדיין לא מפותח מספיק

צ'אטבוטים , מתוחכמים ככל שיהיו, עדיין לא ניחנים באינטליגנציה אנושית אמיתית. הם בנויים על בסיס עץ החלטה, שהתשובות שהוא מספק תלויות במילות המפתח הכלולות בטקסט שכותב המשתמש שמשוחח עם הבוט (אם המשתמש כתב מילה מסוימת, למשל "לקנות", אז הבוט יבצע פעולה שקשורה למילה זו, למשל, שליחת רשימת מוצרים). כלומר, אינטליגנציית הבוט תלויה במי שמעצב ומפתח אותו, ובמידת הזמן, היכולות, והדקדקנות לצפות מראש את כל השאלות האפשריות ולהתאים להן תשובות מתאימות. זאת גם הסיבה לכך שבוטים לא יכולים להסיק כוונה מתוך הקשר, להבין קיצורים נפוצים למילים (אלא אם כן תוכנתו לכך), ומתקשים "לזכור" שיחה ולהשיב בהתאם, אם עבר זמן מה מאז שהתנהלה.

2. במקרים רבים אין תקשורת בין בוטים למערכות קיימות

צ'אטבוטים באים לייעל הרבה מערכות שכבר קיימות ולהפכן ליותר ידידותיות למשתמש. לדוגמא, אם לחדר כושר יש צ'אטבוט שניתן באמצעותו להירשם לשיעורים, סביר להניח שהוא משלים או מחליף מערכת קיימת שעושה פעולה זו בדרך המסורתית (רישום ישיר דרך האתר או דרך אפליקציה). אלא שלא תמיד הבוט והמערכת הקיימת מקושרים זה לזה, ואז זה יוצר עבודה כפולה עבור בעל העסק, וגורם למשתמשים להיתקל בחוסר עקביות בבואם לבצע פעולות פשוטות.

3. לא כל הבוטים "מכריזים" שהם בוטים

בעיה נוספת עלולה לצוץ כאשר הצ'אטבוט דומה מדי לנציג אנושי בתשובותיו, עד כדי כך שהמשתמש כלל לא מבחין שמדובר בבוט – וזה כבר עלול ליצור בעיית אמון מול המותג. השאיפה לייצר חוויית תקשורת אנושית עבור המשתמש לא צריכה לבוא על חשבון שקיפות. הצ'אטבוט או המותג שמפעיל אותו צריכים ליידע את המשתמש מההתחלה שמדובר בצ'אטבוט. כך, אם הצ'אטבוט עושה טעויות או לא מספק תשובות מדויקות, המשתמש עשוי להיות סלחן יותר.

4. אין פרוטוקול מתאים להעברה לנציג אנושי

יש מקרים בהם גם הבוט החכם ביותר לא יידע לפענח את כוונת המשתמש ולספק לו את התשובה המתאימה. במקרים כאלה הפתרון המועיל ביותר הוא להעביר את המשתמש לנציג אנושי – אלא שלהרבה צ'אטבוטים עדיין אין פרוטוקול מסודר של העברה לנציג אנושי כאשר מתעוררת בעיה שהם לא מסוגלים לפתור. כתוצאה מכך, קורה לא פעם שהם "מייבשים" את המשתמשים ומשאירים אותם מתוסכלים.

הבעיות המפורטות לעיל משתקפות גם בנתונים הבאים, הלקוחים מתוך דו"ח על צ'אטבוטים שפורסם ביוני 2016 על ידי חברת Mindshare, ומטרתו היתה לבחון את ה"אנושיות" שלהם ואת המידה בה בני אדם סומכים עליהם:

• 61 אחוזים מהנשאלים הסכימו שיחושו מתוסכלים יותר אם צ'אטבוט לא יוכל לפתור את הבעיה שלהם, לעומת נציג אנושי
• 79 אחוזים היו רוצים לדעת אם נציג אנושי יוכל להחליף את הצ'אטבוט במקרה שיבקשו זאת
• 48 אחוזים חושבים שזה קריפי אם צ'אטבוט מעמיד פני אדם
• 60 אחוזים ירגישו שהצ'אטבוט מתנשא עליהם אם יתחיל לשאול אותם לשלומם

יש עתיד לצ'אטבוטים – אבל לעת עתה לא כדאי להפריז ביכולותיהם

בשורה התחתונה, צריך לזכור שצ'אטבוטים הם עדיין בתחילת דרכם, וכמו כל טכנולוגיה בתחילת דרכה, הם חווים חבלי לידה. ניתן להבין את ההתלהבות הרבה של מותגים רבים מצ'אטבוטים ואת הרצון להתחיל להתנסות בהם כבר עכשיו, אך הן המותגים והן המשתמשים צריכים לקחת בחשבון שהם עדיין לא מושלמים, ויתכן שייקח זמן רב עד שיהיו כאלה.

בינתיים, אולי לא כדאי להסתמך על צ'אטבוטים באופן בלעדי, אבל אפשר להנות מהמשימות הפשוטות שהם מסוגלים לבצע דוגמת מענה על שאלות נפוצות, הזמנת משלוחים, קביעת פגישות והרשמה לאירועים; וכאשר אתם נתקלים בבעיה, לחזור לדרך הקודמת בהם הייתם מבצעים את הפעולה המבוקשת (כתיבת מייל, התקשרות לחנות, הזמנה דרך האתר וכו').

אם אתם כעסק מחליטים שאתם רוצים לבנות צ'אטבוט, חשוב מאד לא לעשות את זה "על הדרך", אלא להשקיע בכך מחשבה, לשכור לשם כך אנשי מקצוע מוכשרים שמתמחים בנושא ולהכיר היטב את השאלות והבקשות שעולות מהמשתמשים שלכם כאשר הם יוצרים אתכם קשר, כולל הסתמכות על מאגרי מידע ונתונים סטטיסטיים קיימים. בנוסף, אתר Martech Today מציע שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות לפני שאתם בונים צ'אטבוט משלכם:

• האם כבר יש לכם קהל נרחב שמתקשר אתכם דרך הערוץ בו אתם מתכוונים להקים צ'אטבוט?
• האם עומד לרשותכם מספיק כוח אדם לניהול הצ'אטבוט (לוודא שהוא מתפקד כראוי ולהוות גיבוי במקרה שלא)?
• האם יש לכם את הכלים המתאימים לניהול, מעקב וניתוח השיחות שיתנהלו בצ'אטבוט (מעקב על שיפור יחס המרה עשוי להיות שימושי מאד)?

אם אינכם יכולים להשיב "כן" לכל השאלות האלה בביטחון מלא, אז כנראה זה לא הזמן המתאים עבורכם לבנות צ'אטבוט. אבל אין מה למהר – סביר להניח שככל שתחכו יותר זמן, כך הטכנולוגיה תתפתח והצ'אטבוטים ייפטרו מהרבה מהבעיות שהם חווים כיום.

הפוסט האם הצ'אטבוטים נכשלו? נתונים ומסקנות על אחד הטרנדים הבולטים של שיווק דיגיטלי ב-2017 הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר No Risk משווק גאדג'טים ומוצרי אלקטרוניקה. במהלך חודש נובמבר ביצענו אופטימיזציה רבה בקמפיינים, שהובילה לתוצאות חסרות תקדים.

מה היה האתגר?

נובמבר הוא חודש אידיאלי להגדלת מכירות אונליין. במהלכו יש חגי קניות רבים: בלאק פריידי, סייבר מאנדיי ויום הרווקים. כמות הרכישות ברשת הולכת וגוברת, השנה (2017) נשברו שיאי מכירות חדשים. לדוגמה, ביום הרווקים (11.11) אתר עליבאבא מכר ב-25 מיליארד דולר.

כדי לקחת חלק בחגיגת המכירות הזו, יש להכין את האתר והקמפיינים הממומנים. מספר דגשים חשובים מסייעים לבלוט מעל התחרות ולהגדיל את סיכויי הרכישה באתר.

מה עשינו?

• תיאום עם הלקוח: לפני תחילת העבודה קיבלנו הכוונה מהלקוח, מהם המוצרים אותם צריך לתעדף גם משיקולי רווחיות, ובעקבות טרנדים חמים לשנת 2017. שיתוף פעולה מלא חשוב מאוד לתוצאות אופטימליות.
• מחקר מילים: בחרנו בקפידה את מילות המפתח אותם רצינו לקדם. ישנם ביטויים המעידים על כך שהגולש עדיין נמצא בתהליך השוואת מחירים חיפוש אחר חוות דעת, מה שאומר שהוא עדיין אינו בשל לביצוע רכישה באתר.
• מודעות תחרותיות: בשוק הגאדג'טים המקומי הצפוף האתגר הוא להצליח לבלוט מעל המתחרים. כדי להשיג יתרון משמעותי מול התחרות הענפה, בכותרת המודעה ציינו את מחיר המוצר, מה שמעיד על תחרויות גבוהה במיוחד. בנוסף ציינו שזמן האספקה מהיר מאוד – אספקה תוך 5 שעות המוצר עם שליח עד הבית, יתרון המסייע להרגיע חששות של גולשים רבים מקנייה ברשת.
• תוספי הסבר: בתחתית המודעה הוספנו יתרונות חשובים שבעזרתם הגולשים מבינים שאתר זה הוא הכדאי ביותר: אחריות יבואן רשמי, 36 תשלומים, רכישה מאובטחת, משלוח חינם ועוד.
• תוספי מידע: עשינו שימוש גם בתוסף מסוג Snippet כדי לתת מידע נוסף לגולשים על סוג המוצרים או המותגים שהם יוכלו למצוא באתר, כמו: JBL, BOSE, PHILIPS, LG ועוד.
• תוספי Site Links: תוספי סייט לינקס מסייעים בשיפור חווית הקנייה טרם הכניסה לאתר. גולשים יכולים לנווט כבר מהמודעה עצמה אל המוצר הרלוונטי, לקבל מידע רב על מחירים הכולל תקציר המפרט הטכני של מוצר מסוים, וכך לגולש נחסכו שיטוטים ארוכים באתר.
• תוסף שיחה: לא כל הגולשים בשלים למסור כרטיס אשראי אונליין, וגם לא לכולם יש סבלנות לטייל בין עמודי הקטגוריות והמוצרים של אתר eCommerce. לכן, הופעה של מספר טלפון בגוף המודעה משדר לגולש יכולת שירות גבוהה, אמינות ושיפור חוויית הקנייה.
• חלוקת תקציב: תקצבנו קמפיינים ממירים בזמן אמת. קמפיין A מכר בסכומים יפים, ולכן תגברנו את תקציבו. קמפיינים שטרם הניבו את התוצאות הרצויות, נשארו בתקציב מוגבל יחסית.

מה היו התוצאות?

עלייה בסך ההכנסות:

שיפור בהחזר על ההשקעה:

עליה בכמות הרכישות באתר:

שיפור בחודש נובמבר 2017 לעומת אוקטובר:
355% עלייה בסך ההכנסות
270% עלייה בשיעור ה-ROI
410% עלייה בכמות הרכישות

הפוסט איך הגדלנו מכירות באתר No-Risk ב-355% בחודש אחד? הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר Multitool הוא אתר eCommerce המשווק כלי עבודה למקצוענים וחובבים כאחד. ב-Q4, הרבעון הרביעי של 2017, הקמנו קמפיינים חדשים שהובילו למכירות אונליין ומכירות טלפוניות.

מה היה האתגר?

אתר מולטיטול היה באותם ימים אתר חדש שרק הוקם. אפשר היה לשער שגולשים רבים ירתעו מרכישה באתר לא מוכר ולכן היתה חשיבות גבוהה מאוד לאמינות שמשדר האתר ולמודעות המפנות אליו. בנוסף היה חשש שכלי עבודה הם אובייקט שהרוכש ירצה "להרגיש" טרם הקנייה וימנע מלקנות אותם "על עיוור" ברשת.

מה עשינו?

• הכנת האתר: לפני תחילת העבודה וידאנו שהאתר תקין במאה אחוז. בדקנו שפאנל הרכישה ידידותי, שיש מספר טלפון במידה וגולש מעוניין לשאול כמה שאלות לפני ההזמנה. עד היום גולשים רבים ירצו לשמוע קול אנושי לפני שהם מחליטים לשים את כרטיס האשראי שלהם באתר.
• מחקר מילים: הלקוח הנחה אותנו אילו מוצרים ירצה לקדם בכל תקופה. חשוב לקדם את המוצרים המשתלמים לפרסום, ובהתאם לזה לבצע מחקר מילים בו בוחרים בקפידה את הביטויים המתאימים ביותר.
• אפיון הקמפיין: בניית הקמפיין בצורה חכמה על פי קטגוריות. הפרדה מלאה בין רשת החיפוש לרשת המדיה הם בגדר חובה.
• יתרונות העסק, מודעות תחרותיות: כדי לשכנע בעלי מקצוע לרכוש כלי עבודה שהפרנסה שלהם תלויה בהם, הלקוח החליט על מבצע השקה חסר תקדים, בו בכל קנייה מעל 199 ₪ הלקוח יקבל שליח בחינם עד הבית, עובדה אשר ציינו בכותרת המודעה, שסייעה להביא תנועה רבה לאתר, שהובילה להתעניינות רבה ורכישות מוצרים.
• תוספי מודעות: בכל קמפיין השתמשנו בתוספי מודעות כדי להגדיל את שטח הנדל"ן של המודעה ברשת החיפוש: תוספי סייט לינקס המקשרים אל מוצרים רלוונטיים בעמודים פנימיים באתר. תוספי יתרונות וסניפטים (Snippets) בעזרתם בידלנו את עצמנו מהתחרות, והדגשנו פעם נוספת את יתרונות העסק.
• אופטימיזציה שוטפת: AB טסט למודעות: מודעה מצליחה מקבלת תעדוף, מודעה חלשה מושהית. שלילת מילות מפתח לא רלוונטיות בכדי למנוע תנועה של גולשים לא רלוונטיים, המחפשים בעיקר מידע ולא רכישת מוצר.
• תקצוב נכון: קטגוריית מוצר שהניבה מכירות קיבלה תעדוף. קטגוריה שגם אחרי מספר ניסיונות אופטימיזציה לא הניבה את התוצאה הרצויה, הושהתה.

תוצאות

עליה במכירות כבר מרגע עליית האתר לאוויר:

שיפור משמעותי (ROI) בהחזר על ההשקעה:

הפוסט איך הבאנו אתר חדש למכור מיד מרגע עלייתו לאוויר הופיע ראשון באלפיניסט 301

מהו יחס המרה היכול להיחשב להצלחה בכל הנוגע לקידום מוצרים ושירותים שונים ברשת?

מהן הפעולות הנחוצות ביותר לשיפור יחס ההמרה?

כיצד תוכלו להבטיח לעצמכם שיפור קבוע ומתמשך ביחסי ההמרה בכל פעילות שיווקית אותה אתם מקיימים במרחבי הרשת?

על כל אלה בדיוק אנחנו רוצים לספר לכם.

יחסי המרה CRO

CRO (שיפור יחס המרה) הוא אחד מהנושאים המאתגרים וההכרחיים עבור כל מי שמשווק מוצרים ושירותים שונים באמצעות רשת האינטרנט.

נושא זה מבוסס ברובו על היכולת המעשית שלכם לבצע ניתוח אנליטי של תנועת הגולשים באתר. באמצעות הסטטיסטיקות והממצאים השונים תוכלו לבסס דרכי פעולה אשר יובילו לשיפור יחסי המרה באתר.
יחס המרה ממוצע נע כיום בין אחוז אחד ל-4 אחוזים.
יחס המרה הנחשב כמוצלח הינו יחס המרה של 4-8 אחוזים. כלומר, שישה גולשים בממוצע מכל מאה גולשים המבקרים בדף המכירה האינטרנטי שלכם יבצעו פעולה כזו או אחרת המקדמת מכירה.

5 פעולות הכרחיות לשיפור יחסי המרה

על מנת לשפר את יחס ההמרה באתר אותו אתם מקדמים ומשווקים, אנו ממליצים לכל אחד ואחת מכם ליישם את חמשת הפעולות הבאות:

בניית אתר בסביבת קוד פתוח

מערכות הניהול הדינמיות הן מערכות מתקדמות לניהול דפי תוכן דינמיים באתר ואינן דורשות ידע בתכנות ופיתוח קוד.

יתרון – סביבת עבודה דינמית המבוססת על קוד פתוח (במערכות כמו וורדפרס למשל). זה מאפשר שליטה נוחה וידידותית על כל הנעשה מאחורי הקלעים של האתר וניתן להעלות דפי תוכן בקלות יחסית ולהביא לעלייה בתנועת הגולשים לאתר.
חסרון – במצבים שבהם נדרש סיוע של אנשי פיתוח לביצוע משימות טכניות שישדרגו את ביצועיו (פיתוח תוספים מותאמים, שיפור זמני טעינה וכו') יידרש להשקיע כסף. מדובר בהוצאות שעלולות להיות גבוהות מעבר למצופה. אך עם זאת, ניתוח הממצאים הסטטיסטיים באמצעות תוספים, יאפשרו לכם בסופו של התהליך להביא לשיפור יחסי המרה באתר.
אם עדיין קיימת התלבטות לגבי בניית האתר על גבי וורדפרס, באפשרותכם לקרוא בהרחבה על היתרונות והחסרונות בבניית אתר במערכת וורדפרס, המהווים חלק משמעותי מתהליך הבניה.

עיצוב אתר רספונסיבי

אתרים רספונסיביים הם למעשה אתרים המותאמים לכל פלטפורמת גלישה אפשרית. הכוונה היא לאתרים שמותאים למחשבים נייחים וניידים, למכשירי סמארטפון ואפילו לטלוויזיות חכמות המאפשרות גלישה ברשת. כיום, כמחצית מתנועות הגולשים ברשת מתקיימות דרך מכשירי הטלפון החכם ולכן קיים הכרח להתאמת האתר בו תרצו לשפר את יחסי ההמרה לכל פלטפורמת גלישה אפשרית.

בניית ניווט ידידותי

בממוצע, כל גולש מקדיש בין 3 ל-6 שניות מרגע כניסתו לאתר ועד לקבלת ההחלטה האם לנטוש או להמשיך לבצע פעולות שיכולות בסופו של דבר לקדם מכירה או יצירת קשר. על מנת להוביל לשיפור יחס ההמרה באתר – אחת הפעולות אותן מומלץ לבצע הינה פעולה לתכנון ובנייה של מערכת ניווט ידידותית. מערכת כזו תאפשר לגולש הממוצע לגלות עניין באתרכם ולהמשיך לבצע בו פעולות נוספות.

הקמת מנוע חיפוש באתר

במידה והאתר מורכב מדפים בהם יש קטגוריות והוא מכיל מוצרים רבים,  כדאי למקם מנוע חיפוש שיסייע לגולשים להגיע לדף המבוקש להם בדרך המהירה, הנוחה והקלה ביותר.

מערכות צ'ט אונליין

מערכות אלה מאפשרות לגולש לנהל צ'ט מיידי עם נציג מכירה אמיתי או וירטואלי וכך הן מספקות לו אינפורמציה ומענה מיידי שבהרבה מקרים יכול להסתיים בהמרה.

הפוסט 5 פעולות שכל משווק חייב להכיר כדי לשפר את יחס ההמרה הופיע ראשון באלפיניסט 301

מפעילים אתר אינטרנט "כחול לבן"? כדאי שתדעו יותר על דרכי ההתגוננות מפני מתקפות סייבר שמכוונות נגד אתרים ישראליים.

מעת לעת, אנו נחשפים לכוונתם של האקרים מכל רחבי העולם לשבש את פעילותם של אתרי אינטרנט ישראליים באמצעות מתקפות סייבר מתוכננות מראש. עד כה, מתקפות אלה נבלמו הודות למערכות סייבר סקיוריטי (אבטחת סייבר) המוצעות על ידי חברות אבטחת מידע שונות בשוק הסייבר העולמי (חלק גדול ממערכי ההגנה מפוחים ומיוצרים על ידי חברות ישראליות).

תחום הסייבר העולמי פועל בדומה לתחום המיגון והאבטחה בעולם הפיזי. לכל מנגנון נעילה מתקדם – תמצא פרצה שתאפשר לפרוץ את המנעול. כפועל יוצא מכך, כל מפעיל אתר אינטרנט בעולם ובישראל בפרט, חייב להיות ערוך לאיומי הסייבר ולמקרה שהאקרים יפרצו את האתר אותו הוא מפעיל, מה שעלול לגרום נזק בלתי הפיך.

סוגי מתקפות סייבר

תחום מתקפות הסייבר מסווג לשני סוגי מתקפות עיקריות:

מתקפות סייבר הרסניות

מתקפות אלה מביאות הרס מוחלט של מערכת המחשבים ו/או הרשת המותקפת. המטרה היא לגרום לנזק בלתי הפיך במערכות המותקפות ואף להוביל לפגיעה פיזית בחיי אדם כתוצאה מכך. בסוג זה של מתקפות המטרות הן תשתיות חשמל, תשתיות בתי חולים וכדומה.

מתקפות CYBER EXPLOITATION

מתקפות שנועדוו לצרכי "חילוץ" מידע מהמערכות המותקפות ו/או רשת המחשבים המותקפת וזאת מבלי לגרום לאיזשהו נזק בלתי הפיך. מתקפות אלה נועדו בין היתר לצרכי חילוץ מידע עסקי רגיש ולצרכי חילוץ מידע של כרטיסי אשראי וכדומה.
בנוסף לסוגי המתקפות הנ"ל, יש ניסיונות תקיפה שונים המיועדים, בין היתר, לצרכי הפסקה זמנית של פעילות האתר דרך הפלתו או חסימת גולשים לכניסה אליו.

כיצד תוכלו להגן על אתרכם מפני מתקפות סייבר?

כיום, כל אתר אינטרנט, וזאת ללא קשר לסוג האתר ונתוני הדאטה המצויים בו, חייב להיות מוגן בצורה כזו או אחרת מפני מתקפות סייבר שבמקרה "הטוב" עלולות להוביל להפסקת פעילות זמנית ובמקרים החמורים יותר – לנזק בלתי הפיך לנתוני הדאטה המאוחסנים בו. להלן מספר דרכים באמצעותן תוכלו להגן על אתרכם מפני מתקפת סייבר כזו או אחרת:

ביצוע פעולות הגנה

היוועצות מוקדמת (עוד בשלב תכנון והקמת האתר) עם אנשי מקצוע מענף הסייבר סקיוריטי, תאפשר לכם לבחון את מערכות ההגנה הנדרשות לכם מפני מתקפות סייבר שעלולות להיות מכוונות נגד האתר.

הקמת מערך מקצועי לצרכי אבטחת מידע

מעבר לפעולות ההגנה, מומלץ לשכור חברת אבטחת מידע שמתמחה במתן פתרונות רוחביים לצרכי הגנה שוטפת על פעילות האתר. סוג כזה של הגנה עוזר בעיקר מפני מתקפות שמטרותיהן "חילוץ" מידע המוטמע במערכת האתר.

מתקפות סייבר עלולות לגרום נזק כלכלי אדיר לבעלי האתר ומפעיליו ולכן כדאי לדאוג למערכי הגנה היקפיים שיידעו לספק את המענה האופטימלי למקרה שהאקרים ימצאו את הפרצה ההרסנית.

הפוסט מה לעשות כדי להגן על האתר שלך מפני מתקפת סייבר הופיע ראשון באלפיניסט 301

בנייה וקידום של חנות אינטרנטית הם פרויקטים מורכבים מאוד. הצלחתן של חנויות וירטואליות תלוי בתכנון מוקדם לא רק מבחינת חווית משתמש אלא גם במחשבה על ההיבט הטכני.  בכל מה שנוגע לקידום אתרים, הצעד הנכון יהיה להתחיל לחשוב עליו עוד לפני בניית החנות. לא רק שזה יחסוך לכם כסף על תיקונים מיותרים אלא יחסוך גם הרבה טרחה וזמן שהיו יכולים להיות מנוצלים למטרות אחרות. אז רגע לפני שאתם מקימים אתר כזה, הנה כמה נקודות למחשבה:

1. למנוע כפילות ולהקל על הסריקה – חנות אינטרנטית מורכבת יכולה לכלול רמות רבות של גרסאות מוצרים. כך עלול להיווצר תוכן כפול. למשל לאותו מוצר עלולות להיות 10 גרסאות שונות מבחינת גודל, צבע, צורה ועוד. תוכן כפול עלול לפגוע בקידום. כמו כן, מדובר בגרסאות שעלולות לפגוע בתקציב הזחילה (סריקה) של האתר. הרי בכל פעם שהבוט של גוגל מגיע לאתר הוא לא סורק את כולו, אלא כמות מוגבלת של דפים. עדיף שאלה יהיו דפים רלוונטיים ולא גרסאות. אז מה עושים? מחליטים עד איזה שלב ייווצרו כתובות ה- URL. למשל אם יש לכם חיפוש מסונן באתר ואתם יכולים לסנן מספר מוצרים, מותגים, גדלים, צורות וצבעים, עלולות להיווצר כתובות לכל רמת סינון. לכן כדאי להחליט שייווצרו כתובות רק ברמה של 2-3 סינונים מרכזיים ולא ברמה של 5-10 סינונים.

2. האם המערכת שאתם רוצים לבנות בה רלוונטית לסוג האתר שלכם? –  כשחושבים על בניית חנויות אינטרנטיות עם מספר עצום של מוצרים. חשוב לבדוק איזו מערכת תתאים לכם. וורדפרס זאת בחירה של אנשים רבים, ומצד שני, אחרים יעידו על כך שמג'טו מתאימה יותר לחנויות וירטואליות גדולות ומורכבות שדורשות עבודה עם מקטים, מועדוני לקוחות, יוזרים מרובים ועוד פונקציות. התייעצו עם מספר גורמים, כולל בלתי תלויים. הסבירו לא רק את גודל האתר שאתם רוצים לבנות אלא גם את כל הצרכים שלכם עד לפרט האחרון. אי חשיפה של התמונה המלאה בשלב הראשוני תוביל  למצב שבו או שתאלצו לוותר על דברים או שיהיה לכם צורך לעבור למערכת אחרת.

3. התממשקויות – בוחרים לעבוד עם מערכת קוד סגור של חברה מסוימת המפתחת אך ורק מערכות לחנויות אינטרנטיות? יש לא מעט חברות כאלה בעולם. מה שחשוב הוא לוודא שהמערכות האלה מתממשקות לא רק עם מערכות ניהול מלאי אלא גם עם מערכות סליקה. זה יעזור לכם להגדיר את ההמרות באתר. חשוב מאוד ליצור התממשקות עם פייפל. לא מעט אנשים מוותרים על רכישה בגלל חוסר התממשקות עם פייפל, הרי זאת הדרך הקלה והמהירה ביותר לשלם היום.

4. Https  –  אם אתם קוראים שורות אלה במהלך 2018, סביר להניח שאתם שומעים לאורך השנה לא מעט התייחסויות לכך שחשוב מאוד להעביר את האתר ל https  ולדאוג  לתעודת ssl. אין זה מספיק שרק דף התשלום באתר שלכם יהיה מאובטח, אלא חשוב מאוד שכל האתר יהיה מאובטח. אחרת, בדפדפן כרום, הוא יוצג כלא בטוח  וזה עלול לפגוע בהמרות וגם במיקום שלו בגוגל.

בלוג כתיקייה ולא כסאב דומיין –  לא אחת נתקלתי בבעלי חנויות וירטואליות שהעדיפו להקים בלוג של סקירת מוצרים על סאב דומיין נפרד. היו להם הסברים שונים, כמו "אנחנו רוצים ליצור הפרדה בין תוכן למוצרים" או "אנחנו לא רוצים שהתוכן יסית את תשומת הלב מהמוצר". גם אי התכנות טכנולוגית היא תירוץ נפוץ. חשוב להבין, בלוג על סאב דומיין לא תורם לקידום, אפילו לא קרוב לתרום לקידום, כמו בלוג שיוגדר כתיקיה באתר. יש לכם בעיה של אי התכנות טכנולוגית במערכת עליה האתר מבוסס? אם כך, פשוט חברו לאתר בלוג של מערכת וורדפרס. זאת הכלאה שעובדת טוב בלא מעט מקרים. מה שחשוב הוא לדאוג שיהיה את אותו הפוטר וההדר של האתר גם בבלוג. על הבלוג להיות חלק מהאתר גם מבחינת עיצוב וניווט כדי שהוא יהיה כמה שיותר אפקטיבי לקידום.

הפוסט 5 נקודות למחשבה לפני בנייה וקידום של חנות אינטרנטית הופיע ראשון באלפיניסט 301

מאת: עמית אדלר

לכאורה זה לא משהו שצריך לטרוח עליו במיוחד; הרי דוח Mobile באנליטיקס נותן פילוח מוכן של גולשי סמארטפון, דסקטופ וטאבלט. בנוסף אנליטיקס מאפשר גם ליצור קהלים לפי סגמנט מובייל / לא מובייל.

אבל מה אם נרצה להפעיל אירוע ייחודי או להקפיץ פופ-אפ רק לגולשי סמארטפון? לשם כך נצטרך יותר מדוח זיהוי בלבד, אלא פילוח שיכול להפוך למשהו פונקציונלי ושמיש.

מכיוון שאין דרך מובנית לזהות גולשי מובייל מעבר לדוח הקיים באנליטיקס, נצטרך להשתמש בקוד ג'אווה סקריפט מוכן מראש. לאחר שהתהליך יושלם יהיה לנו זיהוי קבוע של משתמשי מובייל, בו נוכל להשתמש לצורכי פרסום יעיל בגוגל, בפייסבוק וברוב אפיקי השיווק הדיגיטליים.

שלב 1 – הקמת משתנה חדש

בתג מנג'ר ניגש לקטגוריית המשתנים (Variables), ונפתח משתנה חדש מסוג Custom Javascript. בתג הריק נדביק את קוד ה-JS הזה, שמזהה האם מדובר בדפדפן מובייל או לא. כך זה נראה לאחר שמדביקים את הקוד בקוביית התג:

כדי שתג מנג'ר יוכל לקרוא את הקוד ולפעול בהתאם, יש לעטוף אותו בפונקציה עם הנחיה להחזיר את הערך הנמצא בראש הקוד (במקרה הזה: isMobile).

בראש הקוד מוסיפים:
function(){

ובסיום הקוד מוסיפים:
return isMobile;
}

כך זה נראה בראש הקוד:

וכך זה נראה בסיום הקוד:

לאחר שהכל הוטמע כמו שצריך, יש לבדוק שאכן הקוד עובד בצורה תקינה. נעבור לשלב השני.

שלב 2 – בדיקת תצוגה מקדימה

בשלב זה נרצה לוודא שהקוד שהטמענו יודע לזהות האם מדובר בכניסה ממובייל. לכן נפעיל בתג מנג'ר את מצב Preview, נרפרש את האתר ונקליק על Pageview בתצוגה המקדימה בתחתית. כעת נקליק על Variables בחלק העליון, ונוודא שהמשתנה שהוספנו אכן מבצע את הזיהוי (במקרה הזה נקרא לו isMobile, בדיוק כפי שהוא מופיע בקוד שהצבנו לפני כן).

בתמונת המסך הגלישה מתבצעת מדסקטופ, לכן הקוד מזהה שלא מדובר במובייל ולפיכך נקבל זיהוי False (כלומר הקוד אכן עובד):

אם נרצה לזהות בוודאות שמדובר בגלישה ממובייל, נוכל לגשת לדפדפן ולעבור למצב מובייל באמצעות קונסולת הדפדפן (כאשר מדובר בכרום מקליקים על F12 לפתיחת הקונסולה). בקונסולה נקליק על אייקון המובייל הקטן, נעבור לתצוגת מסך צרה יותר (אפשר גם לבחור את סוג המכשיר) ונוכל לבחון את מצב התצוגה המקדימה כדי לוודא שהפעם isMobile מופיע בצמוד להודעה True.

כעת, כשראינו שהמשתנה עובד בצורה תקינה, יש ליצור טריגר שישמש ככלל ליריית התג הרלוונטי.

שלב 3 – הקמת הטריגר המתאים

בשלב זה נקים טריגר חדש מסוג Page View, שיופעל אך ורק כאשר המשתנה (שיצרנו בשלב 1) נורה במצב true. תחת Some Page Views נבחר את הטריגר שיצרנו (isMobile) ונכוון אותו כך שיופעל רק כאשר הערך המוחזר מהקוד המזהה יהיה שווה true. כך זה נראה:

כעת הגענו לשלב האחרון.

שלב 4 – הקמת התג הרלוונטי

בשלב זה ניצור תג/ים חדש/ים בהתאם לאירוע/ים הרלוונטי/ים לנו.

לדוגמה, אם נרצה ליצור רשימת רימרקטינג בהתבסס על משתמשי מובייל בלבד, ניצור תג רימרקטינג חדש (עם ה- ID והלייבל בהתאם לקוד שהונפק על ידי אדוורדס) ונחבר אותו לטריגר שיצרנו בשלב 3. מומלץ מאוד לוודא את תקינות המהלך באמצעות מעבר לתצוגה מקדימה ובדיקה הקודים בפעולה.

דוגמה נוספת – אנו מעוניינים שהצ'ט של פייסבוק יופיע באתר אך ורק למשתמשי מובייל. במצב כזה ניצור תג חדש מסוג Custom HTML, נדביק בו את הקוד של פייסבוק צ'ט ולבסוף נחבר את התג לטריגר שיצרנו בשלב 3. דבר דומה אפשר לעשות עם פופ-אפים ומבצעים לסוגיהם, שאותם נרצה להציג רק לגולשי מובייל.

באותו אופן אפשר גם להפעיל אלמנטים ואירועים עבור משתמשים שלא הגיעו ממובייל (אלא מדסקטופ וטאבלט). כדי לעשות זאת נחזור לשלב 3 ונקים טריגר נוסף עם השם no mobile (כדי שנוכל להבדיל אותו מאחיו is mobile). במקום לבחור equals true הפעם נבחר equals false ונשמור את הטריגר החדש. כעת נוכל לפלח אלמנטים ואירועים לפי הצד השני של המראה.

בהערת אגב נציין ששירות Poptin המעולה מאפשר להציג פופ-אפים בפילוח מובנה של מובייל / דסקטופ, כך שלא תידרשו לכל ההכנה המקדימה עם תג מנג'ר. פשוט יוצרים את הפופ-אפ הדרוש, ובוחרים האם הוא יופיע במובייל, בדסקטופ או בשניהם. כמובן שזה מעולה כל עוד מדובר בפופ-אפים, אבל לעיתים נצטרך פילוח מובייל לדברים מורכבים יותר; מסוג הדברים ש-GTM בהחלט יכול לספק.

ניתן להשתמש בפילוח המובייל שיצרנו למגוון רחב של אפשרויות, כיד הדמיון והצורך הנדרש מאיתנו. אם יש לכם יישומים נוספים, אשמח לשמוע בתגובות.

בהצלחה!

הפוסט מדריך תג מנג'ר להפעלת איוונטים תלויי-מובייל הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר LawTip הנו פורטל משפטי מוביל, אשר הוקם במטרה להעניק לציבור הרחב מידע משפטי חשוב בנושא זכויות בתחום דיני הנזיקין והביטוח. במהלך חודש ינואר ביצענו שינויים נרחבים בחשבון הפרסום בגוגל, שהובילו לתוצאות מרשימות ביותר.

מה היה האתגר?

ישראל היא שיאנית העולם בכמות עורכי הדין ביחס לאוכלוסיה: על כל 100 אלף איש ישנם 636 עורכי דין. עובדה זו מסייעת להבין שמדובר בתחום תחרותי ביותר, כך שעלויות הפרסום עלולות להתייקר עם הזמן, ואף להפוך ללא משתלמות למפרסמים רבים.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה לבניית אסטרטגיית פרסום מתאימה תוך הקפדה על הפרטים החשובים בכדי למקסם את כמות ההמרות, ובמקביל להוזיל את המחיר להמרה – בכדי שהפרסום ימשיך להיות משתלם ללקוח.

מה עשינו?

• פגישה עם הלקוח: העולם המשפטי הוא טכני וסבוך למדי. גם לביצוע עבודת קידום בתחום נדרשת הבנה בסיסית בתחום דיני הביטוח והנזיקין. כדי שהמסר יתאים ללקוח בצורה מיטבית, יש להקפיד על ניסוח וניואנסים. על כן, נדרש מעין "רענון" או היכרות מחודשת עם הלקוח אחת לתקופה כדי לוודא שהעבודה שמתבצעת תואמת את צרכי הלקוח המשפטי ועומדת בקריטריונים.
• הגדרות: הכול מתחיל בהגדרה נכונה של הקמפיין:

1. בחרנו להופיע בטלפונים בניידים, טאבלטים ומחשבים נייחים.
2. מיקדנו לשפות המדוברות בהתאם למדינה בה אנחנו מפרסמים: עברית, אנגלית ורוסית.
3. הגדרנו מיקום גאוגרפי בהתאם למתן השירות של בית העסק אל מול הלקוחות.
4. בחרנו באסטרטגיה להצעת מחיר המתאימה ביותר לאופי הפעילות, ובעתיד נוכל לשנות אותה בהתאם לתוצאות.
5. בחרנו לפרסם גם ברשת שותפי החיפוש תחת "רשתות", בכדי שנרוויח חשיפות נוספות שאינן רק במנוע החיפוש של גוגל עצמו.

• מונחי חיפוש שהניבו המרות: לפני שהתחלנו במחקר מילות מפתח, ביצענו מחקר שונה: אילו מונחי חיפוש הניבו המרות בעבר. בעזרת מחקר זה מצאנו מה הייתה העלות לקליק ולהמרה של אותו מונחי חיפוש נתון, ואילו מונחים כדאי לפרסם בשלב הראשוני. יתרון בשימוש בשיטת עבודה זו היא שנעזרנו בהיסטוריה וחסכנו ניסוי וטעייה בהגדרת המחיר המקסימלי לקליק המתאים.
• מחקר מילים: בשלב הראשוני בחרנו למקד את הפרסום בעזרת מילות המפתח המתאימות ביותר בלבד, בכדי להימנע מבזבוז תקציב חשוב על ביטויים שאינם מתאימים. בחנו מספר פעמים את הביטויים, לאחר מכן חילקנו וערכנו אותם לפי קמפיינים וקבוצת מודעות ע"פ נושאים והקשר.
• מודעות טקסט מורחבות: יתרון עצום בשימוש במודעות טקסט מורחבות הוא שיש לנו נדל"ן רחב יותר בשטח הפרסום ברשת החיפוש. בפורמט החדש קיבלנו 2 כותרות ותיאור מודעה ארוך יותר, מה שנתן לנו יותר ספייס לפרט על השירות והייחודיות של נותן השירות.
• תוספי מודעות: שימוש בתוספי מודעות הוא דרך מעולה לתפוס שטח נדל"ן נוסף, בו המשכנו להרחיב על יתרונות המפרסם לעומת המתחרים שלו. קיימים מקרים בהם ניתן לבחור למקד תוספי מודעות לפי תחום העיסוק, ולאו דווקא להשתמש בתוספים דומים בכל החשבון.
• ניסוי דפי נחיתה: לא תמיד ניתן לדעת איזה דף נחיתה ממיר יותר, לכן ביצענו ניסוי בו הופנה חלק יחסי מהתנועה לדף נחיתה חלופי, ולאחר תקופה בחנו איזה דף נחיתה המיר יותר, ומהן העלויות לקליק ולהמרה בכל דף נחיתה.
• A/B טסט למודעות: מודעה בעלת מדדים חיוביים יותר היא המודעה איתה אנחנו ממשיכים: כמות המרות, שיעור המרות, מחיר להמרה, שיעור קליקים ומחיר לקליק. מודעה אשר הייתה יקרה משמעותית ולא הניבה כמות המרות מספקת, הושהתה בכדי לתת נפח הופעות גדול יותר למודעה הממירה יותר. היו מקרים בהם הנתונים לא היו חד משמעיים, לכן המתנו עם הסקת המסקנות עד לצבירת כמות הופעות וקליקים מספקת.
• חלוקת תקציב: קמפיינים שהיו בסטטוס "הגבלת תקציב" והניבו המרות במחיר כדאי – זכו לקבל תקציב נוסף בכדי להמשיך ולהזרים לידים נוספים למפרסם.
• אופטימיזציה שוטפת: 

1. מחיר מקסימלי לקליק: לא תמיד ניתן לדעת מהו המחיר הנכון ביותר לקליק. מילת מפתח מסוימת שהייתה במיקום נמוך (5-6) קיבלה חיזוק בביד, במקביל שיפרנו איכות המודעות ודפי הנחיתה.
2. שלילת מונחי חיפוש: מונחי חיפוש שהפעילו את המודעה אשר אינם רלוונטיים, נשללו בכדי למנוע בזבוז תקציב יקר.

• תקינות קודי המרות: לפני תחילת הפעילות נבדק תחת Tools>Conversions שכל קודי ההמרות תקינים. במידה שקוד המרות מסוים אינו תקין, לא נוכל לדעת האם הפרסום אפקטיבי.

מה היו התוצאות?

במהלך חודש ינואר בוצעו שינויים רבים בקמפיין, מה שהוביל לשיפור עצום במדדים התחרותיים בחודש פברואר העוקב, אשר קצר ב-3 ימים מקודמו.

נסיקה חדה בכמות ההמרות:

 צניחה במחיר להמרה:

 עלייה בשיעור ההמרות:

שיפור בחודש פברואר 2017 לעומת ינואר:

  137% עליה בכמות ההמרות
  55% הוזלה במחיר להמרה
  3% עליה בשיעור ההמרות

רוצה לשמוע איך נוכל להגדיל לך את הטראפיק האורגני מגוגל?

הפוסט מקרה בוחן: איך הכפלנו את כמות ההמרות לפורטל LawTip בחודש? הופיע ראשון באלפיניסט 301

מנהלי שיווק רבים תוהים היכן כדאי להם להשקיע את תקציב הפרסום העומד לרשותם. לכל חברה ועסק תקציב מוגבל המוקצה לפרסום כללי, כאשר תחת קטגוריה זו נמצא התקציב עבור פרסום באינטרנט. הפלטפורמות העיקריות היום לביצוע פרסום כזה – הידוע גם בשם קידום ממומן – הינן גוגל ופייסבוק. לכל אחת מהן יש מערכת פרסום מתקדמת בה מפרסמים יכולים ליצור מודעות לפי הצרכים שלהם. שתיהן נחשבות לאפקטיביות למדי, אך לא לכולם יש תקציב מספיק כדי לפרסם גם בגוגל וגם בפייסבוק. אז במה כדאי לבחור? ומהם הקריטריונים לבחירה? אנסה להשיב על שאלות אלה כאן

קצת על תכנון תקציב

לפני שתחליטו באיזה ערוץ פרסום כדאי להשקיע, חשוב ללמוד כיצד כדאי להתנהל מבחינת תכנון התקציב לפרסום. מומלץ להתנהל בצורה מסודרת ולהכין קובץ אקסל בו ייכללו כל עלויות הפרסום אונליין שלכם:

• בניית אתר/דפי נחיתה
• תחזוקת אתר שוטפת
• תקציבי הפרסום בגוגל ו/או פייסבוק
• דמי ניהול לסוכנות הדיגיטל

ועוד. אין צורך ליצור קובץ מסורבל עם נוסחאות Pivot ו-VlookUp. קובץ פשוט כמו הדוגמה שלפניכם יספיק בהחלט:

אתר webpagefx מציע מחשבון פרסום אונליין פשוט וקל, אתו תוכלו לתכנן את התקציב בצורה אופטימלית.

היבטים שיש לקחת בחשבון במהלך הקמפיין

לפני שאתחיל בסקירת ההבדל בין שתי הפלטפורמות המובילות, Google AdWords ו-Facebook Ads, אני רוצה להתייחס לשתי הנקודות הבאות:

• נוכחות ברשת

• מקור הגעת הלידים

נוכחות ברשת

חשבו על חברה מסוימת שקיבלתם ממנה שירות לאחרונה או שחיפשתם אותה ברשת. במידה שמצאתם שלחברה יש עמוד פייסבוק עסקי מתוחזק כהלכה ואתר אינטרנט עם חווית משתמש טובה, קרוב לוודאי שתתרשמו שאתם עתידים לקבל שירות מחברה מקצועית ומסודרת אשר מנגישה את עצמה לקהל לקוחותיה.

מאחר שאתם עומדים לפרסם את עצמכם – חשוב שהלקוחות יראו שיש אמת בפרסום עוד לפני שהם מקבלים מכם שירותים או מוצרים, ולכן אתם צריכים לדאוג לתחזק את נוכחותכם ברשת ברמה הגבוהה ביותר. גם אם התקציב שלכם מוגבל, יש פעולות פשוטות, חלקן חינמיות, שתוכלו לבצע בקלות: דאגו שעמוד הפייסבוק העסקי שלכם יתוחזק כמו שצריך, כולל תמונת קאבר מתאימה, לוגו החברה, קריאות לפעולה כמו "רכשו כעת" או "צרו קשר", והעלאת פוסטים פעמיים-שלוש בשבוע.

נקודה חשובה נוספת היא מענה לגולשים בזמן סביר כאשר הם שואלים שאלות דרך עמוד הפייסבוק העסקי. המערכת של פייסבוק מציגה למשתמשים את שיעור המענה להודעות או את זמן המענה הממוצע. אם אתם מפרסמים בטירוף אבל קהל היעד רואה שהמענה שלכם להודעות בינוני עד קלוש – זה לא פרסום טוב.

במקביל, חשוב לתחזק אתר אינטרנט מעוצב ואיכותי שייתן ללקוחותיכם את כל המידע לו הם זקוקים: פרטי התקשרות, שעות פתיחה, מיקום העסק, מאמרים מקצועיים בתחום ועוד. אתר awwwards ביצע סקירה מקיפה של טרנדים לעיצוב אתרים לשנת 2017, שם תמצאו פתרונות עיצוב מעניינים בכדי לתת לגולשים חוויית משתמש גבוהה, אשר תגרום להם להישאר באתר זמן רב.

מקור הגעת הלידים

במידה שתקציב הפרסום שלכם מוגבל, מקדו את רובו בערוץ ממנו תקבלו את מרבית הלידים במחיר לליד המשתלם ביותר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם במידה שקיבלתם יותר לידים מגוגל למשל, אין זה אומר שכדאי להשבית ולוותר על הפרסום בפייסבוק. במידה שתריצו קמפיין לייקים בפייסבוק, תצברו קהל יעד מאוד איכותי של אוהדי העמוד העסקי, וכך תוכלו להמשיך לפרסם לו בעלויות משתלמות יותר. וגם להיפך: במידה שמרבית הלידים מתקבלים מרשת הפרסום של פייסבוק, מומלץ להמשיך ולפרסם בגוגל – קמפיין רימרקטינג, למשל – מכיוון שהעלויות אינן גבוהות, וכי מדובר בפרסום לקהל יעד שכבר ביקר באתר שלכם, ולכן הסבירות שהגולשים ישובו וימירו גבוהה יותר בהשוואה לכאלה שטרם ביקרו באתר.

וכעת הגיע הרגע שחיכיתם לו: גוגל ופייסבוק, ראש בראש. באלו מקרים כדאי לפרסם באיזה ערוץ, ומדוע? הניתוח המלא לפניכם.

מאפיינים של קידום ממומן בגוגל

מודל תשלום: לפי קליק.

מודל התשלום לפי קליק של גוגל הוא שיטת תשלום לפיה המפרסמים משלמים עבור כל קליק על המודעה שהם מפרסמים. במידה שתבחרו לפרסם מודעות טקסט או באנרים ברשת המדיה של גוגל – תשלמו על כל קליק על המודעה שלכם.

 שטחי פרסום: רשת החיפוש של גוגל, שותפי החיפוש, רשת המדיה של גוגל (באנרים), YouTube.

 יתרון מרכזי

גולשים רבים מחפשים מדי יום מוצרים ושירותים שונים במנוע החיפוש של גוגל, מה שהופך את שטח הפרסום בראש העמוד הראשון לנחשק ביותר, ולעתים אף ליקר. הקהל מאוד רלוונטי ובשל יותר לביצוע רכישה/יצירת קשר עם בית העסק.

 חסרון מרכזי

אחד החסרונות הגדולים של שיטת התשלום לפי קליק היא שעלולה להיווצר הונאת קליקים, כלומר מצב בו קליקים מזויפים מצד מתחרים, תוכנות או אפילו לחיצות בטעות של משתמשים בטלפון הנייד יעלו לכם כסף. עניין זה מרתיע מפרסמים רבים מפרסום ממומן בגוגל. חברת גוגל עובדת שעות נוספות בכדי להילחם בתופעה זו, ואף קיימת עמודה אותה תוכלו להוסיף בשם "קליקים לא חוקיים", כך תוכלו לעקוב באיזה קמפיין קיבלתם קליקים שאינם חוקיים.

אז מתי כדאי לפרסם בגוגל?

כדי לדעת האם כדאי לכם לפרסם בגוגל, בצעו מחקר מילות מפתח מקיף. מחקר זה מהווה מעין הערכה כללית בכדי לבחון את הפוטנציאל והעלויות של פרסום ברשת החיפוש ומאפשר לכם לדעת מה נפח החיפושים הצפוי של הביטויים אותם תקדמו. למשל עבור הביטוי "קידום אתרים" ישנם 10,000 חיפושים בחודש עבור התאמה מדויקת [סוגריים מרובעים] של ביטוי המפתח, וכל קליק עולה כעשרים שקלים (שימו לב שמדובר בהערכה בלבד).

תוכלו לעשות חישוב גס ולדעת איזה תקציב עליכם להכין עבור פרסום בגוגל. במידה שעומד לרשותכם תקציב מצומצם, לא תוכלו לפרסם בכל שעות היום, והתקציב ייגמר בשעה יחסית מוקדמת של היום. דרך מעניינת להתמודד עם מחירי קליקים גבוהים היא לחפש את הביטויים הפחות יקרים, ובכך למקד את הפרסום אך ורק לביטויים הרלוונטיים ביותר, בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לבית העסק.

עניין נוסף הוא המיקום בו תופיע המודעה שלכם ברשת החיפוש של גוגל. במידה שתבחרו בהצעת מחיר של 5 שקלים לכל קליק לדוגמה, כאשר בשביל האפשרות להופיע בעמוד הראשון בגוגל המינימום הוא 15 ש"ח, המודעה שלכם לא תופיע מאחר שהצעת המחיר נמוכה מדי. אין זה אומר שעליכם תמיד להיות ראשונים בגוגל. במאמר על "אסטרטגיה שיווקית בגוגל" שפרסמתי בחודש מרץ סקרתי את החשיבות של הופעה בעמוד הראשון בגוגל אל מול הופעה במיקום הראשון בדף הראשון.

 בגדול, מומלץ לנסות את אפשרות הפרסום הזו בכל מקרה ופשוט לעלות לאוויר מבלי לבזבז זמן יקר. לאחר מכן, נתחו את התוצאות ובמקביל בצעו אופטימיזציה לקמפיינים. לעתים המערכת של גוגל תציג דרישה גבוהה לקליק כאשר המחיר בפועל אותו תשלמו יהיה נמוך בהרבה. לאחר הניתוח, האופטימיזציה והניתוח החוזר לאחר שיפור הקמפיין, תבינו יותר טוב האם פרסום בערוץ הזה משתלם לכם.

מאפיינים של קידום ממומן בפייסבוק

מודל תשלום: לפי חשיפות/קליקים.

שטחי פרסום: פייסבוק ואינסטגרם, לרוב.

 יתרון מרכזי

בפרסום בפייסבוק יש אפשרויות פילוח מתקדמות וספציפיות ביותר: גילאים, מגדר, אזור מגורים, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד.

 חסרון מרכזי

יש לחזר אחר הגולשים, הפנייה מתבצעת בזמנם הפנוי והאתגר הוא לשכנע אותם לפתוח את הכיס.

אז מתי כדאי לפרסם בפייסבוק?

במידה שיש ברשותכם רשימות מיילים, קהל אוהדים רחב של עמוד הפייסבוק העסקי שלכם, או גולשים שכבר ביקרו בעמוד הפייסבוק או באתרכם – שימוש במאגרי הנתונים האלה הוא בגדר חובה. עד לפני מספר שנים היה מקובל לשלוח לקהל הלקוחות הפוטנציאליים הודעות SMS ודוא"ל בעלות אופי שיווקי, אך בעקבות חוק הספאם השימוש והאפקטיביות של פרסום זה נמצא בדעיכה מתמדת. לכן, עדיף להשתמש בנתונים אלה לפרסום, מכיוון שאם לא נעשה בהם שימוש אתם מחמיצים פוטנציאל פרסומי אדיר.

טיפ: המשתמשים בפייסבוק מתרגלים לקריאייטיב של המודעות תוך זמן קצר, אם כבר הופיעו בפניהם מספר פעמים. לכן, מומלץ לרענן את התמונות ו/או הטקסטים במודעות מדי חודש – רק זכרו שזה יוצר עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון.

ואם אתם מעוניינים בעוד כמה תובנות לגבי כדאיות הפרסום בפלטפורמה אחת על גבי האחרת, אני ממליץ לצפות בסרטון הבא:

סיכום

אני מקווה שבזכות מאמר זה הבנתם טוב יותר טוב מתי ואיך כדי להשקיע את המשאבים הפרסומיים שלכם בגוגל או בפייסבוק. בשורה התחתונה, גם אם משתמשים באחת מהן יותר מהשנייה, חשוב וכדאי להשקיע במספר פלטפורמות פרסום – זאת, כדי להציג לגולשים שאנחנו נמצאים בכל המקומות החשובים. במקביל, כמו שציינתי קודם לכן, חשוב להיות נגישים ליצירת קשר עם הלקוחות – כי אם הפרסום יעבוד, עשויים להיות לכם הרבה לידים תוך זמן קצר וכדי להגדיל את הסיכוי שהם יישארו אצלכם, צריך לתת להם מענה מהיר ואפקטיבי.

מסכימים עם מה שכתבתי? מתנגדים? חידשתי לכם? שעממתי אתכם? דברו אתי בתגובות!

הפוסט איפה יותר משתלם לבצע קידום ממומן לעסק – גוגל או פייסבוק? הופיע ראשון באלפיניסט 301

אתר מעריב מבוסס על מותג עיתונאי שקיים שנים רבות המתפקד כמוסד בישראל לצד ענקים אחרים בתחום העיתונות והחדשות כדוגמת "ידיעות אחרונות" ו-"הארץ". בשנים האחרונות עבדנו על פרוייקט קידום האתר של מעריב במטרה למצב אותו בתור שחקן מוביל בשוק אתרי החדשות בישראל. זה היה מהלך סופר מאתגר שהניב תוצאות מדהימות ורצינו לשתף אתכם בתהליך.

מה היה האתגר?

בזירה האינטרנטית, עיתון מעריב חבר למותג NRG ובמשך שנים רבות, כתבותיהם של כתבי מעריב הועלו תחת הדומיין: nrg.co.il, אולם דרכיי השניים נפרדו ומעריב עבר לדומיין חדש ועצמאי – maariv.co.il. בשל כך, הדומיין הצעיר יצא לדרך חדשה. האתגר שלנו היה להגדיל את הטראפיק האורגני, למתג את אתר מעריב תחת הדומיין החדש ולהתברג בדירוגים גבוהים על ביטויים בעלי נפח חיפוש גבוה.

מה עשינו?

• מחקר מילים מקיף: ראשית, על מנת להבין את תחום החדשות וכן את הדינמיות של מילות המפתח, יש לבצע מחקר מילים אשר יצור תיעדוף וימקד אותנו על מילות המפתח שיביאו לנו את נפח החיפושים הגדול ביותר. בניגוד לפרוייקט קידום אתר רגיל, במקרה של אתר חדשות עולם הביטויים מתחלק ל-2: מילים קבועות (שמות קטגוריה ותגיות) ונושאים חמים וטרנדיים. בתהליך מחקר המילים היינו צריכים לנסות ולהבין איך אנשים נוטים לחפש ביטויים שקשורים לטרנדים היות ואין לנו את היכולת לצפות אותם מראש, וזאת על מנת שנדע להנחות את הכותבים לשלב את הביטויים בצורה הנכונה. כנ"ל לגבי הביטויים הקבועים, בקבוצת הביטויים של הפוליטיקה איך מחפשים שמות – האם מחפשים "נתניהו" או "ביבי" או בכלל "בנימין נתניהו"? וכו'.
• טירגוט והתאמה: לאחר שמצאנו את מילות המפתח שיהוו את אבן היסוד של תחילת הפרוייקט, ביצענו התאמה לעמוד הרלוונטי ביותר באתר תוך אופטימיזציה של העמוד הקיים לביטוי ואם לא היה קיים אז הנחנו ליצור אותו.
• כתיבת טייטל ודיסקריפשן: אופטימיזציה של כל העמודים באתר בייחוד של קטגוריות קבועות ובהתאמה למחקר מילות המפתח מסייעת להתברג במיקומים הגבוהים ומצביעה על הרלוונטיות של האתר עבור גוגל ועבור הגולש.
• יצירת תבנית של מטא-טייטל קבועה: על מנת למתג את האתר על מילת המפתח "מעריב" וליצור הפרדה מאתר NRG יצרנו תבנית קבועה עם שם המותג של מעריב, על מנת שכל כתבה תעלה עם שם המותג באופן אוטומטי.
• תגיות לכתבות באתר: אחד הנושאים החשובים באתר חדשות הוא בחירת תגיות אופטימליות לכל כתבה שעולה לאוויר. כך קל יותר לגולש להגיע לתוכן אותו הוא מחפש, דבר אשר מגדיל את כמות הטראפיק האורגנית ואת רמת הרלוונטיות של התוכן לגולש.
• קישורים פנימיים: יצירה של קישורים פנימיים בין כתבות הקשורות זו לזו, מחד הקישורים מסייעים לגולש להגיע לעוד תוכן או למצוא תוכן רלוונטי לנושא אותו הוא מעוניין לקרוא, מאידך הבנייה הנכונה של הקישורים הזו מסייעת בחיזוק האתר.
• אופטמיזצייה של עמודי תגית: מעבר על תגיות בעלות נפח חיפוש גבוהה והוספת תוכן וקישורים עבור אותן תגיות.
• אופטימיזציה של האתר ל-Google News: גוגל אוהבת לקדם אתרי חדשות כיוון שהם בעלי תוכן איכותי, ייחודי ורלוונטי. הוספה של אתר חדשות לכלי הייחודי של גוגל מסייעת לגוגל לזהות את האתר כאתר חדשות ולהעלות את מדד האמינות והרלוונטיות שלו. יתרה מזאת, זה מאפשר לאתר להנות מטראפיק שמגיע היישר מראש תוצאות החיפוש בגוגל, אשר מציג לפעמים תוצאות מתוך אתרי חדשות בחיפוש שאילתות שקשורות לטרנד. הוספת אתר זה לא עניין של מילוי טופס וגמרנו, יש סט פעולות שיש לדאוג לבצע באתר החדש על מנת שייאושר
• רשתות חברתיות: אחת המטרות העיקריות של כתבות באינטרנט היא להפוך להיות במרכז השיח. הנגשה של כפתורי שיתוף עבור הרשתות החברתיות השונות: טוויטר, גוגל+, פייסבוק, מאפשרת  לגולשים לשתף את התוכן שעניין אותם, מעלה את החשיפה והכניסות של הכתבות עבור גולשים חדשים ומייצרת שיח אמיתי וממשי באינטרנט. כמו כן, יצירת תהליך של שיתוף כתבות על ידי המערכת (כותבים, עורכים ועובדים נוספים) רק מגדילה את הנראות הראשונית שלהן.

מה היו התוצאות?

"אנגורה מדיה הם חבורה של מקצוענים ואנחנו מודים להם על הדרך המשותפת בה צעדו עימנו בלי חשש. ממליץ לכל ארגון שרוצה לרענן את הפעילות הדיגיטלית ולחשוב קדימה"

ירון אחר, משנה למנכ"ל, מעריב

לצערנו לא ניתן להציג נתוני השוואה בין תקופת העבודה שלנו לבין תקופה זהה שקדמה לכך מכיוון שגוגל אנליטיקס לא היה מותקן באותה התקופה, יחד עם זאת ניתן לבחון את גרף העליה בטראפיק האורגני בתקופה זו כדי לבחון את הצמיחה.

עליה בטראפיק האורגני בגוגל אנליטיקס:

עליה בטראפיק האורגני (מתוך SEMrush):

עקיפת מתחרים וותיקים בטראפיק האורגני (מתוך SEMrush):

הציר האופקי של הגרף מתייחס לכמות טראפיק אורגני, מעריב עוקף אתרי חדשות וותיקים.

שיפור בשנת 2016 לעומת 2015:

•  119.02% עליה בטראפיק האורגני מגוגל (לא כולל שם מותג).
•  72.44% עליה במשתמשים חדשים שנכנסו לאתר.
•  12.01% שיפור בייחס הנטישה (Bounce Rate).
•  113.97% עליה במשך השהייה הממוצעת בעמוד (קריטי בהתייחסות לקריאת כתבות).

הפוסט מקרה בוחן: איך הגדלנו לאתר מעריב את הטראפיק האורגני ב-119% תוך פחות משנה? הופיע ראשון באלפיניסט 301

בואו נדבר על צ'אטבוטים.

לא על הבוט הפרימיטיבי שניתן למצוא כמעט כל אתר שירותים, שמתהדר בשם כמו "דנה" או "עדי", שיער גולש, פרצוף של שאטרסטוק ופנייה גנרית בסגנון: "היי! ראיתי שאת מתעניינת בלימודי הנדסת מזון. כיצד אוכל לעזור?" ואז לוקח מכם פרטים והופך אתכם לליד. אלא על אלו שהשתחלו בערמומיות לתוכנות המסרים המיידים כמו מסנג'ר בפייסבוק, סקייפ, טוויטר, Kik ו-WeChat ואפשר להזמין מהם פיצה או מונית, מבלי לערב בתהליך נציג אנושי אחד (חוץ מהשליח או הנהג).

למשל, הבוט הזה של Kayak, אתר להשוואת מחירי טיסות, שניהלתי אתו שיחה על ברצלונה:

צ'אטבוטים מהסוג הזה הם נציגים וירטואליים מתוחכמים שמטרתם היא לנהל עם הפונה שיחה כמעט-אנושית: להשיב על שאלות שהוא שואל, לספק לו שירותים שונים, למכור לו מוצרים, לקחת ממנו תשלום, ועוד, מה שמאפשר להביא את התקשורת עם המשתמש לרמה חדשה של פרסונליזציה.

הפיתוחים השונים בתחום והאינטגרציות עם אפליקציות נוספות כמו PayPal, למשל, הופכות את פוטנציאל הפעולות של צא'טבוטים לעצום: הזמנת משלוחי אוכל, ביצוע תשלומים, הרשמה לשיעורים וחוגים, קביעת פגישות, בדיקת מזג האוויר, הזמנות טיסות, קבלת חדשות ותכנים בידוריים, שליחת כסף ועוד.

בשלהי השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית, כיכבו הצ'אטבוטים כמעט בכל רשימות "הטרנדים בשיווק דיגיטלי ב-2017 שאסור לפספס". כעת, משהמחצית הראשונה של השנה מגיעה אל סיומה, הגיע הזמן לבדוק אם הם אכן מספקים את הסחורה.

צ'אטבוטים: ההתלהבות הראשונית

נגלוש רגע אחורה בזמן, אל אפריל 2016. אז, לפני שנה וחודשיים, הכריז מארק צוקרברג בכנס המפתחים של פייסבוק, F8, על פלטפורמת צ'אטבוטים במסנג'ר, שתוכל לאפשר לעסקים לבנות בוטים ממותגים שיעניקו לגולשים שירות לקוחות, תוכן מותאם וחוויות אינטראקטיביות דרך תוכנת המסרים המיידים של פייסבוק. הוא הסביר אז שהטכנולוגיה מבוססת על אינטליגנציה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית, ונועדה לאפשר לאנשים לשוחח עם הבוטים באותו אופן בו הם משוחחים עם חבריהם.

הנגשת הצ'אטבוט למיליוני הלקוחות העסקיים של פייסבוק עוררה התלהבות רבה: מחברות גדולות ועד לעסקים קטנים, כולם החלו ליצור בוטים. עם החברות שמשתמשות היום בבוטים (של פייסבוק ושל פלטפורמות אחרות, כמו Kik) ניתן למנות את דומינוס פיצה, UPS, סטארבקס, SkyScanner, יוניליוור, H&M, וושינגטון פוסט, Sephora, וול סטריט ג'ורנל, Ebay, הול פודס, CNN ועוד. גם בישראל תעשיית הצא'טבוטים רותחת, עם חברות וסטארטאפים רבים שמפתחים את התחום, כנס הצ'אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל שנערך בנובמבר האחרון, ועסקים וארגונים שעושים בהם שימוש כמו יס ואוניברסיטת תל אביב.

דוגמא מצוינת לשימוש ממש מתבקש בצ'אטבוט היא דואולינגו. האפליקציה הפופולרית ללימוד שפות השיקה את הצ'אטבוט שלה בסוף 2016 ודרכו מבטיחה לתרגל אתכם את השפה שאתם לומדים באמצעות שיחה. כמי שלומדת צרפתית בדואולינגו כבר חצי שנה ונהנית מכל רגע, זו נראית לי התפתחות מובנת מאליה: האפליקציה כל כך ידידותית ואינטראקטיבית, שתרגול חי עם בוט פשוט משלים את הדבר היחיד החסר בלימוד שפה אונליין – ניהול שיחה שוטפת עם אנשים. או במקרה הזה, ניהול התכתבות שוטפת עם "אנשים".

השיחה יכולה לארוך כמה זמן שתרצו, והבוט לא רק  מתקן אתכם כשאתם טועים ומציע תשובות נכונות, אלא גם עוקב אחר ההתקדמות שלכם ומעלה את רמת השיחה בהתאם. האפליקציה זמינה כרגע רק לאייפון, ורק בשפות גרמנית, צרפתית וספרדית; אך דואולינגו מבטיחים להתרחב לפלטפורמות ולשפות נוספות בקרוב. ניתן לשער שפלטפורמות נוספות של לימוד אונליין יאמצו את האסטרטגיה.

עוד צ'אטבוט שימושי מאד הוא זה של אובר, שמאפשר להזמין נסיעה דרכו ולקבל גם צפי למחיר. פיצ'ר ייחודי שלו הוא האפשרות לגשת אליו מתוך שיחות במסנג'ר עם אנשים אחרים שבמהלכן מצוינת כתובת. לחיצה על הכתובת פותחת מספר אופציות, שאחת מהן היא להזמין נסיעה לכתובת זו באמצעות אובר:

באפריל האחרון, שנה לאחר השקת הפלטפורמה, הודיעה פייסבוק כי מספר הצ'אטבוטים המופעלים דרכה עומד על 100,000. מחקר שפרסמה חברת DigitasLBi בדצמבר 2016 העלה כי 59 אחוזים מהאמריקאים כבר ניהלו או מוכנים לנהל שיחה עם צ'אטבוט. 36 אחוזים מהנשאלים אמרו שיעשו זאת במטרה לקבל הצעות וקופונים, 37 אחוזים במטרה לקבל עצות והמלצות, ו-14 אחוזים במטרה לנהל את חשבון הבנק שלהם אונליין.

לצד זאת, 73 אחוזים אמרו שאם ייתקלו בחוויה רעה בשימוש בצ'אטבוט של חברה מסוימת – לא יחזרו להשתמש בו.

רגע, חוויה רעה?

צוקרברג, we have a problem

האתר chatbot.fail מציג מספר דוגמאות לשיחות עם צ'אטבוטים שיעוררו בכם תחושות ספקנות ובלבול לא רק בנוגע לטכנולוגיה, אלא גם בנוגע לחיים עצמם.

דוגמא 1:

דוגמא 2:

דוגמא 3:

נראה שהרצון של מפתחי הצ'אטבוטים לספק שירות "אנושי" או אפילו על-אנושי, עומד בעוכרי הטכנולוגיה. נכון להיום, החוויות שצ'אטבוטים מספקים הן לא תמיד מועילות ומהנות. לפעמים הם שוכחים מה ביקשתם, לפעמים הם מספקים תשובה לא רלוונטית, ולפעמים לדבר אתם זה כמו לדבר לקיר. אז מה קורה כאן?

Fabricio Teixeira (האדם שמאחורי chatbot.fail וגם מעצב UX בחברת הפרסום הבינ"ל R/GA), ואליסון שיף, עורכת בכירה באתר ad exchanger שכתבה לאחרונה טור על הנושא, מונים כמה מהבעיות הקונקרטיות שמקשות  על הצ'אטבוטים של היום לממש את הפוטנציאל שלהם:

1. תחום האינטליגנציה המלאכותית עדיין לא מפותח מספיק

צ'אטבוטים , מתוחכמים ככל שיהיו, עדיין לא ניחנים באינטליגנציה אנושית אמיתית. הם בנויים על בסיס עץ החלטה, שהתשובות שהוא מספק תלויות במילות המפתח הכלולות בטקסט שכותב המשתמש שמשוחח עם הבוט (אם המשתמש כתב מילה מסוימת, למשל "לקנות", אז הבוט יבצע פעולה שקשורה למילה זו, למשל, שליחת רשימת מוצרים). כלומר, אינטליגנציית הבוט תלויה במי שמעצב ומפתח אותו, ובמידת הזמן, היכולות, והדקדקנות לצפות מראש את כל השאלות האפשריות ולהתאים להן תשובות מתאימות. זאת גם הסיבה לכך שבוטים לא יכולים להסיק כוונה מתוך הקשר, להבין קיצורים נפוצים למילים (אלא אם כן תוכנתו לכך), ומתקשים "לזכור" שיחה ולהשיב בהתאם, אם עבר זמן מה מאז שהתנהלה.

2. במקרים רבים אין תקשורת בין בוטים למערכות קיימות

צ'אטבוטים באים לייעל הרבה מערכות שכבר קיימות ולהפכן ליותר ידידותיות למשתמש. לדוגמא, אם לחדר כושר יש צ'אטבוט שניתן באמצעותו להירשם לשיעורים, סביר להניח שהוא משלים או מחליף מערכת קיימת שעושה פעולה זו בדרך המסורתית (רישום ישיר דרך האתר או דרך אפליקציה). אלא שלא תמיד הבוט והמערכת הקיימת מקושרים זה לזה, ואז זה יוצר עבודה כפולה עבור בעל העסק, וגורם למשתמשים להיתקל בחוסר עקביות בבואם לבצע פעולות פשוטות.

3. לא כל הבוטים "מכריזים" שהם בוטים

בעיה נוספת עלולה לצוץ כאשר הצ'אטבוט דומה מדי לנציג אנושי בתשובותיו, עד כדי כך שהמשתמש כלל לא מבחין שמדובר בבוט – וזה כבר עלול ליצור בעיית אמון מול המותג. השאיפה לייצר חוויית תקשורת אנושית עבור המשתמש לא צריכה לבוא על חשבון שקיפות. הצ'אטבוט או המותג שמפעיל אותו צריכים ליידע את המשתמש מההתחלה שמדובר בצ'אטבוט. כך, אם הצ'אטבוט עושה טעויות או לא מספק תשובות מדויקות, המשתמש עשוי להיות סלחן יותר.

4. אין פרוטוקול מתאים להעברה לנציג אנושי

יש מקרים בהם גם הבוט החכם ביותר לא יידע לפענח את כוונת המשתמש ולספק לו את התשובה המתאימה. במקרים כאלה הפתרון המועיל ביותר הוא להעביר את המשתמש לנציג אנושי – אלא שלהרבה צ'אטבוטים עדיין אין פרוטוקול מסודר של העברה לנציג אנושי כאשר מתעוררת בעיה שהם לא מסוגלים לפתור. כתוצאה מכך, קורה לא פעם שהם "מייבשים" את המשתמשים ומשאירים אותם מתוסכלים.

הבעיות המפורטות לעיל משתקפות גם בנתונים הבאים, הלקוחים מתוך דו"ח על צ'אטבוטים שפורסם ביוני 2016 על ידי חברת Mindshare, ומטרתו היתה לבחון את ה"אנושיות" שלהם ואת המידה בה בני אדם סומכים עליהם:

• 61 אחוזים מהנשאלים הסכימו שיחושו מתוסכלים יותר אם צ'אטבוט לא יוכל לפתור את הבעיה שלהם, לעומת נציג אנושי
• 79 אחוזים היו רוצים לדעת אם נציג אנושי יוכל להחליף את הצ'אטבוט במקרה שיבקשו זאת
• 48 אחוזים חושבים שזה קריפי אם צ'אטבוט מעמיד פני אדם
• 60 אחוזים ירגישו שהצ'אטבוט מתנשא עליהם אם יתחיל לשאול אותם לשלומם

יש עתיד לצ'אטבוטים – אבל לעת עתה לא כדאי להפריז ביכולותיהם

בשורה התחתונה, צריך לזכור שצ'אטבוטים הם עדיין בתחילת דרכם, וכמו כל טכנולוגיה בתחילת דרכה, הם חווים חבלי לידה. ניתן להבין את ההתלהבות הרבה של מותגים רבים מצ'אטבוטים ואת הרצון להתחיל להתנסות בהם כבר עכשיו, אך הן המותגים והן המשתמשים צריכים לקחת בחשבון שהם עדיין לא מושלמים, ויתכן שייקח זמן רב עד שיהיו כאלה.

בינתיים, אולי לא כדאי להסתמך על צ'אטבוטים באופן בלעדי, אבל אפשר להנות מהמשימות הפשוטות שהם מסוגלים לבצע דוגמת מענה על שאלות נפוצות, הזמנת משלוחים, קביעת פגישות והרשמה לאירועים; וכאשר אתם נתקלים בבעיה, לחזור לדרך הקודמת בהם הייתם מבצעים את הפעולה המבוקשת (כתיבת מייל, התקשרות לחנות, הזמנה דרך האתר וכו').

אם אתם כעסק מחליטים שאתם רוצים לבנות צ'אטבוט, חשוב מאד לא לעשות את זה "על הדרך", אלא להשקיע בכך מחשבה, לשכור לשם כך אנשי מקצוע מוכשרים שמתמחים בנושא ולהכיר היטב את השאלות והבקשות שעולות מהמשתמשים שלכם כאשר הם יוצרים אתכם קשר, כולל הסתמכות על מאגרי מידע ונתונים סטטיסטיים קיימים. בנוסף, אתר Martech Today מציע שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות לפני שאתם בונים צ'אטבוט משלכם:

• האם כבר יש לכם קהל נרחב שמתקשר אתכם דרך הערוץ בו אתם מתכוונים להקים צ'אטבוט?
• האם עומד לרשותכם מספיק כוח אדם לניהול הצ'אטבוט (לוודא שהוא מתפקד כראוי ולהוות גיבוי במקרה שלא)?
• האם יש לכם את הכלים המתאימים לניהול, מעקב וניתוח השיחות שיתנהלו בצ'אטבוט (מעקב על שיפור יחס המרה עשוי להיות שימושי מאד)?

אם אינכם יכולים להשיב "כן" לכל השאלות האלה בביטחון מלא, אז כנראה זה לא הזמן המתאים עבורכם לבנות צ'אטבוט. אבל אין מה למהר – סביר להניח שככל שתחכו יותר זמן, כך הטכנולוגיה תתפתח והצ'אטבוטים ייפטרו מהרבה מהבעיות שהם חווים כיום.

הפוסט האם הצ'אטבוטים נכשלו? נתונים ומסקנות על אחד הטרנדים הבולטים של שיווק דיגיטלי ב-2017 הופיע ראשון באלפיניסט 301